משה צבי נאה (פתח תקווה): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רב [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה צבי נאה (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רב [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[פתח תקווה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה צבי נאה (פירושונים)]]}} | ||
הרב '''משה צבי נאה''' ([[ב' כסלו]] [[תרפ"ו]]-[[ג' אדר|ג' אדר ראשון]] [[תש"ס]]) היה רב בית כנסת חב"ד ב[[פתח תקווה]], ומחשובי חסידי חב"ד בעיר. | הרב '''משה צבי נאה''' ([[ב' כסלו]] [[תרפ"ו]]-[[ג' אדר|ג' אדר ראשון]] [[תש"ס]]) היה רב [[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית כנסת צמח צדק]] חב"ד ב[[פתח תקווה]], ומחשובי חסידי חב"ד בעיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בזכות ידיעותיו המקיפות ומרצו הרב, תרם רבות לחיזוק היהדות בעיר, ונרתם לעזרה בכל הנצרך בביצור חומות הכשרות והטהרה בעיר. | בזכות ידיעותיו המקיפות ומרצו הרב, תרם רבות לחיזוק היהדות בעיר, ונרתם לעזרה בכל הנצרך בביצור חומות הכשרות והטהרה בעיר. | ||
לאחר פטירת הרב [[יהושע מררי]], התמנה למלא את מקומו כרב [[בית | לאחר פטירת הרב [[יהושע מררי]], התמנה למלא את מקומו כרב [[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית כנסת צמח צדק]] חב"ד ב[[פתח תקווה]]. | ||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל לאיתור קבריהם של בעל התורת חסד וזקנו הרב מנחם מענדל נאה וכן קברים נוספים של חסידי חב"ד שנהרסו במהלך שנות שליטת הירדנים במקום ושוקמו ביוזמתו. | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל לאיתור קבריהם של בעל התורת חסד וזקנו הרב מנחם מענדל נאה וכן קברים נוספים של חסידי חב"ד שנהרסו במהלך שנות שליטת הירדנים במקום ושוקמו ביוזמתו. | ||
גרסה מ־09:12, 5 באוקטובר 2020
הרב משה צבי נאה (ב' כסלו תרפ"ו-ג' אדר ראשון תש"ס) היה רב בית כנסת צמח צדק חב"ד בפתח תקווה, ומחשובי חסידי חב"ד בעיר.
תולדות חיים
נולד בב' כסלו תרפ"ו לאביו הרב אברהם חיים נאה ולאמו מרת דבורה, וכנכד לרב שאול יצחק פניגשטיין מייסד שכונת בתי ורשה ביפו, ולרב מנחם מענדל נאה מחשובי רבני חב"ד בחברון. בשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו, הרב משה צבי נאה רבה של קאליסק.
התחנך בילדותו במוסדות 'חיי עולם' אצל הרב חיים חייקל מילצקי והרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור).
בשנות בחרותו למד בישיבת קמניץ ובישיבת כפר חסידים, ובשנת תש"ה עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב אצל הרב חיים שאול ברוק.
בחודש שבט תשי"ב נשא את רעייתו מרת דינה בת החסיד ר' יצחק משה שיף מטבריה, והתיישב בפתח תקווה.
בתחילה שימש כמחנך בבית הספר 'שארית ישראל', כשבמקביל עסק בניקור בהמות והכשרתם.
בזכות ידיעותיו המקיפות ומרצו הרב, תרם רבות לחיזוק היהדות בעיר, ונרתם לעזרה בכל הנצרך בביצור חומות הכשרות והטהרה בעיר.
לאחר פטירת הרב יהושע מררי, התמנה למלא את מקומו כרב בית כנסת צמח צדק חב"ד בפתח תקווה.
לאחר מלחמת ששת הימים פעל לאיתור קבריהם של בעל התורת חסד וזקנו הרב מנחם מענדל נאה וכן קברים נוספים של חסידי חב"ד שנהרסו במהלך שנות שליטת הירדנים במקום ושוקמו ביוזמתו.
השקיע רבות במחקר ואיסוף שמועות ואנקדוטות מחיי זקניו למשפחת נאה, ובשנת תשכ"ו העביר באמצעות שלוחו של הרבי לאיסוף תכריכי כתבי יד, הרב משה פנחס כ"ץ, את ה'הנחות' שכתב זקנו הרב דובער קאליסקער אל הרבי.
בשנת תשל"ח הדפיס את ספרו 'נחמו עמי' על הלכות אבלות, שזכה לשבחים רבים מחשובי פוסקי הדור, וזכה להגהתו המדוקדקת של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך. ספר זה הפך לספר יסוד לכל העוסקים בדיני אבלות וטהרה.
בשנת תשל"ט ההדיר את ספרי אביו והוסיף בהם מספר הוספות.
נפטר בג' אדר ראשון תש"ס.
על פי צוואתו, נטמן בבית העלמין הר הזיתים על יד סבו הרב שאול יצחק פניגשטיין.
משפחתו
- בנו, ר' יוסף יצחק נאה - בני ברק
- בנו, ר' אברהם חיים נאה - חיפה
- בנו, ר' מנחם מענדל נאה - לונדון
- בתו מרת דבורה, רעיית ר' אלון גורן
- בתו מרת חווה שושנה,
- בתו מרת מלכה, רעיית ר' אליהו וינברג
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, נודע בשיעורים