שיחה:יקותיאל יהודה הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
באותו ביקור נתן לי האדמו"ר מליובאוויטש צ'ק לטובת 'לניאדו' על סך 180 דולר ואגב כך אמר: אל תשמרו את הצ'ק הזה לסגולה, אלא תפדו אותו. ואחר הוסיף: בליובאוויטש לא נהגו לכתוב מכתבי מליצה לחיזוק מוסדות, אבל נתנו כסף, וזה היה החיזוק הגדול ביותר...
באותו ביקור נתן לי האדמו"ר מליובאוויטש צ'ק לטובת 'לניאדו' על סך 180 דולר ואגב כך אמר: אל תשמרו את הצ'ק הזה לסגולה, אלא תפדו אותו. ואחר הוסיף: בליובאוויטש לא נהגו לכתוב מכתבי מליצה לחיזוק מוסדות, אבל נתנו כסף, וזה היה החיזוק הגדול ביותר...


פסוקי דזמרה בשעתיים תמימות בכך, מסתבר, לא תמה אותה שיחה ארוכה. במהלך השיחה שהתפתחה הגענו לדבר על הליכותיו ומנהגו בקודש של האדמו"ר מקלויזנבורג. האדמו"ר מליובאוויטש התעניין בכל פרט ופרט. בתוך כך סיפרתי כי בראש השנה האחרון התפללתי במחיצתו של הרבי ועמדתי די קרוב אליו. כשהרבי פתח את תפילתו ב'אדון עולם', הבטתי בשעון וראיתי שעד 'המלך' התפלל שעתיים תמימות ("שטארקע צווי שעה"). האדמו"ר מליובאוויטש הגיב בהתפעלות: "ווי זאגט איר? פסוקי דזמרה, שטארקע צווי שעה?" (איך אתם אומרים? פסוקי דזמרה, שעתיים תמימות?). ואז הניח את ידו הקדושה כשהיא נשענת על השולחן על לבו ואמר: "זאל עם דער אויבערשטער געבן כוח, זאל עם דער אויבערשטער געבן כוח" (שהקדוש-ברוך-הוא יתן לו כוח, שהקדוש-ברוך-הוא יתן לו כוח).
===== פסוקי דזמרה בשעתיים תמימות =====
בכך, מסתבר, לא תמה אותה שיחה ארוכה. במהלך השיחה שהתפתחה הגענו לדבר על הליכותיו ומנהגו בקודש של האדמו"ר מקלויזנבורג. האדמו"ר מליובאוויטש התעניין בכל פרט ופרט. בתוך כך סיפרתי כי בראש השנה האחרון התפללתי במחיצתו של הרבי ועמדתי די קרוב אליו. כשהרבי פתח את תפילתו ב'אדון עולם', הבטתי בשעון וראיתי שעד 'המלך' התפלל שעתיים תמימות ("שטארקע צווי שעה"). האדמו"ר מליובאוויטש הגיב בהתפעלות: "ווי זאגט איר? פסוקי דזמרה, שטארקע צווי שעה?" (איך אתם אומרים? פסוקי דזמרה, שעתיים תמימות?). ואז הניח את ידו הקדושה כשהיא נשענת על השולחן על לבו ואמר: "זאל עם דער אויבערשטער געבן כוח, זאל עם דער אויבערשטער געבן כוח" (שהקדוש-ברוך-הוא יתן לו כוח, שהקדוש-ברוך-הוא יתן לו כוח).


בהמשך התעניין האדמו"ר בדרשה שהרבי מקלויזנבורג אומר מדי שבת-מברכים, האם זה לפני או אחרי קריאת התורה. השבתי שלפני. הוא שאל: הרי תורה שבכתב קודמת לתורה שבעל-פה? אמרתי: על הקלויזנבורגער רבי אין קושיה ואילו הליובאוויטשער רבי אינו זקוק לתירוץ שלי. העסקנים שישבו עמי בחדר ניסו בכל זאת לתרץ ואחרי שהם סיימו, האדמו"ר ביקש שנשאל על כך את האדמו"ר מקלויזנבורג.
בהמשך התעניין האדמו"ר בדרשה שהרבי מקלויזנבורג אומר מדי שבת-מברכים, האם זה לפני או אחרי קריאת התורה. השבתי שלפני. הוא שאל: הרי תורה שבכתב קודמת לתורה שבעל-פה? אמרתי: על הקלויזנבורגער רבי אין קושיה ואילו הליובאוויטשער רבי אינו זקוק לתירוץ שלי. העסקנים שישבו עמי בחדר ניסו בכל זאת לתרץ ואחרי שהם סיימו, האדמו"ר ביקש שנשאל על כך את האדמו"ר מקלויזנבורג.
שורה 31: שורה 32:
הניתוח היה בחורף. נזיפה אחת מהאדמו"ר מליובאוויטש הספיקה לי, ולאחר הניתוח דאגתי לדווח אחת לשבועיים לאחד ממזכיריו על קצב ההשתפרות וההחלמה של הרבי. בקיץ, שהיתי תקופה מסוימת בהרים, ולא טלפנתי לעדכן. ביום חמישי אחד, מטלפן מזכירו האישי של האדמו"ר מליובאוויטש, הרב חודוקוב ע"ה, לביתי. חמי היה בבית והרב חודוקוב שואל אם יוכל לדבר איתי. חמי ענה שאני ב'קאנטרי' (בהרים) והרב חודוקוב שאל מתי ניתן יהיה למצוא אותי בבית. חמי ענה שאחזור כנראה ביום ראשון. ביום ראשון, טלפן הרב חודוקוב פעם נוספת, אך גם הפעם לא הייתי, ונאמר לו שאהיה ביום שני. ביום שני התקשר שוב ולבקשתו דיווחתי לו על מצב הרבי מקלויזנבורג. עוד באותו ערב הוא טלפן אלי פעם נוספת וסיפר שהאדמו"ר מליובאוויטש שאל אותו כבר ביום חמישי, מה נשמע עם הרבי מקלויזנבורג, באומרו שלא שמע אודותיו זמן רב. הרב חודוקוב השיב כי יטלפן מיד לר' בנימין וויליגער. מאז, מיום חמישי, היה האדמו"ר שואל וחוזר ושואל אותו כמה פעמים ביום: נו, מצאת אותו? שאלת אותו? והרב חודוקוב היה עונה לרבי שלא מצא אותי בבית. כשנכנס לחדרו של האדמו"ר ביום שני, הרבי שאל אותו מיד בכניסתו, מה עם בנימין וויליגער. הרב חודוקוב לא הספיק לסיים את המשפט ולומר שאני כבר בבית, והאדמו"ר מליובאוויטש מיד שאל אותו: נו, כשבנימין וויליגער כבר בבית, עדיין אי-אפשר לדעת כבר מה שלום הרבי מקלויזנבורג?...
הניתוח היה בחורף. נזיפה אחת מהאדמו"ר מליובאוויטש הספיקה לי, ולאחר הניתוח דאגתי לדווח אחת לשבועיים לאחד ממזכיריו על קצב ההשתפרות וההחלמה של הרבי. בקיץ, שהיתי תקופה מסוימת בהרים, ולא טלפנתי לעדכן. ביום חמישי אחד, מטלפן מזכירו האישי של האדמו"ר מליובאוויטש, הרב חודוקוב ע"ה, לביתי. חמי היה בבית והרב חודוקוב שואל אם יוכל לדבר איתי. חמי ענה שאני ב'קאנטרי' (בהרים) והרב חודוקוב שאל מתי ניתן יהיה למצוא אותי בבית. חמי ענה שאחזור כנראה ביום ראשון. ביום ראשון, טלפן הרב חודוקוב פעם נוספת, אך גם הפעם לא הייתי, ונאמר לו שאהיה ביום שני. ביום שני התקשר שוב ולבקשתו דיווחתי לו על מצב הרבי מקלויזנבורג. עוד באותו ערב הוא טלפן אלי פעם נוספת וסיפר שהאדמו"ר מליובאוויטש שאל אותו כבר ביום חמישי, מה נשמע עם הרבי מקלויזנבורג, באומרו שלא שמע אודותיו זמן רב. הרב חודוקוב השיב כי יטלפן מיד לר' בנימין וויליגער. מאז, מיום חמישי, היה האדמו"ר שואל וחוזר ושואל אותו כמה פעמים ביום: נו, מצאת אותו? שאלת אותו? והרב חודוקוב היה עונה לרבי שלא מצא אותי בבית. כשנכנס לחדרו של האדמו"ר ביום שני, הרבי שאל אותו מיד בכניסתו, מה עם בנימין וויליגער. הרב חודוקוב לא הספיק לסיים את המשפט ולומר שאני כבר בבית, והאדמו"ר מליובאוויטש מיד שאל אותו: נו, כשבנימין וויליגער כבר בבית, עדיין אי-אפשר לדעת כבר מה שלום הרבי מקלויזנבורג?...


שאלה אחת לשלושה אנשים בצאנז יוצא, עד עצם היום הזה, מדי חודש, ירחון תורני בשם 'צאנז'. פעם, לאחר חג השבועות, מטלפן אלי מזכירו של האדמו"ר מליובאוויטש ושואל מי אחראי על הירחון הזה. עניתי שמן הסתם הבנים של הרבי. המזכיר, הרב גרונר, המשיך ואמר שהאדמו"ר ביקש לדעת אם אני האחראי על הירחון. אם כן, הרבי רוצה לצוות עלי משהו. ואם מישהו אחראי על כך, רוצה הרבי לבקש משהו. שאלתי במה העניין והרב גרונר הסביר שמדובר בגיליון האחרון שיצא לאור שבו פורסמו במדור 'דברי אלוקים חיים', דברים קשים מאוד ששוברים ליבו של אדם, והוא ציטט לי במדויק את דברי הרבי מליובאוויטש כלשונם (בתרגום מאידיש): חסידות בכלל צריכה חיזוק ועידוד; חסידי צאנז בפרט זקוקים לחיזוק ועידוד, שכן הרבי אינו בקו הבריאות. ודברים אלה שוברים מאוד ואין הם מתאימים. אשר על כן, אם אתה אחראי על כך, דאג לכך שהדבר לא יישנה, ואם מישהו אחר אחראי על כך, העבר לו את בקשתי עם הנימוק. אני מוכרח לומר שיצאתי מכליי לשמע הדברים. הרבי מליובאוויטש שמנהל אימפריה חובקת תבל ומפעיל שליחים בעולם כולו, מוצא זמן לעיין בעלון של צאנז, שאפילו אני עצמי, כשהרב גרונר התעניין אם קראתי את המאמר ההוא, עניתי בחיוב למרות שבסך-הכל עברתי עליו ברפרוף. ואילו הרבי מליובאוויטש מצא זמן לעיין בו והיה לו אכפת שמכאן ולהבא יתקנו את העניין הזה. זה נורא נוראות!
===== שאלה אחת לשלושה אנשים =====
בצאנז יוצא, עד עצם היום הזה, מדי חודש, ירחון תורני בשם 'צאנז'. פעם, לאחר חג השבועות, מטלפן אלי מזכירו של האדמו"ר מליובאוויטש ושואל מי אחראי על הירחון הזה. עניתי שמן הסתם הבנים של הרבי. המזכיר, הרב גרונר, המשיך ואמר שהאדמו"ר ביקש לדעת אם אני האחראי על הירחון. אם כן, הרבי רוצה לצוות עלי משהו. ואם מישהו אחראי על כך, רוצה הרבי לבקש משהו. שאלתי במה העניין והרב גרונר הסביר שמדובר בגיליון האחרון שיצא לאור שבו פורסמו במדור 'דברי אלוקים חיים', דברים קשים מאוד ששוברים ליבו של אדם, והוא ציטט לי במדויק את דברי הרבי מליובאוויטש כלשונם (בתרגום מאידיש): חסידות בכלל צריכה חיזוק ועידוד; חסידי צאנז בפרט זקוקים לחיזוק ועידוד, שכן הרבי אינו בקו הבריאות. ודברים אלה שוברים מאוד ואין הם מתאימים. אשר על כן, אם אתה אחראי על כך, דאג לכך שהדבר לא יישנה, ואם מישהו אחר אחראי על כך, העבר לו את בקשתי עם הנימוק. אני מוכרח לומר שיצאתי מכליי לשמע הדברים. הרבי מליובאוויטש שמנהל אימפריה חובקת תבל ומפעיל שליחים בעולם כולו, מוצא זמן לעיין בעלון של צאנז, שאפילו אני עצמי, כשהרב גרונר התעניין אם קראתי את המאמר ההוא, עניתי בחיוב למרות שבסך-הכל עברתי עליו ברפרוף. ואילו הרבי מליובאוויטש מצא זמן לעיין בו והיה לו אכפת שמכאן ולהבא יתקנו את העניין הזה. זה נורא נוראות!


בשנת תשכ"ו, כשהרבי מקלויזנבורג שהה כבר בארץ-הקודש, הוא טלפן אלי בנוגע לעניין כללי מסוים וביקש ממני לשאול על העניין הזה שלושה אנשים ולמסור לו את תשובותיהם: האדמו"ר מבאיאן, הרב הנקין והאדמו"ר מליובאוויטש. הבקשה הגיעה אלי ביום ראשון בבוקר והאדמו"ר ביקש שאשאל במשך היום ובלילה אטלפן למסור את התשובות. אמרתי: רבי, לאדמו"ר מבאיאן אוכל ללכת ולקבל תשובה, כך גם בקשר לרב הנקין, אולם באשר לליובאוויטשער רבי, אינני יודע כמה זמן זה עלול להימשך. השיב לי הרבי: זאת בקשתי. אם תצליח לעשות זאת – טוב, ואם לא תהיה לך תשובה – לא תהיה. ניגשתי למרכז ליובאוויטש, הבניין המפורסם המכונה '770', ואמרתי למזכירו האישי של האדמו"ר, הרב חודקוב, שהרבי מקלויזנבורג ביקש ממני לשאול משהו. הרב חודוקוב שהיה איש מסודר ומחושב מאוד, אמר לי שארשום את השאלה על פתק ולאחר תפילת מנחה יאמר לי מתי אוכל להיכנס אל הרבי או באיזו צורה אחרת אקבל את התשובה. בזמן הנותר עד מנחה הלכתי לאדמו"ר מבאיאן ולרב הנקין. שניהם ענו את אותה תשובה ושניהם גם ביקשו שאמסור להם מה ענה האדמו"ר מליובאוויטש. חזרתי לליובאוויטש בשעה 3:15, שעתה הקבועה של תפילת מנחה. עם בואי, ניגש אלי הרב חודוקוב ואומר: הרי לא כתבת מה אתם רוצים! אני הרי בכל זאת מונקאטשער במקור וידעתי איך להסתדר עם טיעון כזה, ותכף עניתי: אני לא כתבתי מה אני רוצה? הרי כתבתי: "כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג צלצל אליי שאדבר פנים אל פנים עם הוד כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש"... בקיצור, הרב חודקוב סידר לי להיכנס לחדרו של האדמו"ר בשעה שבע בערב. הגעתי בשעה היעודה עם עוד שני אנשים נכבדים (אחד מהם הקים פעם ישיבה במכסיקו והשני נמנה עם זקני חסידי צאנז) שהרבי ביקש ממני לבוא עמם ונכנסנו אל הקודש פנימה. דיברנו על העניין שהרבי מקלויזנבורג ביקש לברר וכשסיימנו לשוחח ולדון בנושא, רציתי לסכם את הדברים באומרי שאת דברים אלו אמסור לרבי מקלויזנבורג. אמר לי האדמו"ר מליובאוויטש: ר' בנימין, איר זאגט גוט איבער (הנך חוזר טוב). בסופו של דבר, אגב, שלושת הנשאלים השיבו את אותה תשובה.
בשנת תשכ"ו, כשהרבי מקלויזנבורג שהה כבר בארץ-הקודש, הוא טלפן אלי בנוגע לעניין כללי מסוים וביקש ממני לשאול על העניין הזה שלושה אנשים ולמסור לו את תשובותיהם: האדמו"ר מבאיאן, הרב הנקין והאדמו"ר מליובאוויטש. הבקשה הגיעה אלי ביום ראשון בבוקר והאדמו"ר ביקש שאשאל במשך היום ובלילה אטלפן למסור את התשובות. אמרתי: רבי, לאדמו"ר מבאיאן אוכל ללכת ולקבל תשובה, כך גם בקשר לרב הנקין, אולם באשר לליובאוויטשער רבי, אינני יודע כמה זמן זה עלול להימשך. השיב לי הרבי: זאת בקשתי. אם תצליח לעשות זאת – טוב, ואם לא תהיה לך תשובה – לא תהיה. ניגשתי למרכז ליובאוויטש, הבניין המפורסם המכונה '770', ואמרתי למזכירו האישי של האדמו"ר, הרב חודקוב, שהרבי מקלויזנבורג ביקש ממני לשאול משהו. הרב חודוקוב שהיה איש מסודר ומחושב מאוד, אמר לי שארשום את השאלה על פתק ולאחר תפילת מנחה יאמר לי מתי אוכל להיכנס אל הרבי או באיזו צורה אחרת אקבל את התשובה. בזמן הנותר עד מנחה הלכתי לאדמו"ר מבאיאן ולרב הנקין. שניהם ענו את אותה תשובה ושניהם גם ביקשו שאמסור להם מה ענה האדמו"ר מליובאוויטש. חזרתי לליובאוויטש בשעה 3:15, שעתה הקבועה של תפילת מנחה. עם בואי, ניגש אלי הרב חודוקוב ואומר: הרי לא כתבת מה אתם רוצים! אני הרי בכל זאת מונקאטשער במקור וידעתי איך להסתדר עם טיעון כזה, ותכף עניתי: אני לא כתבתי מה אני רוצה? הרי כתבתי: "כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג צלצל אליי שאדבר פנים אל פנים עם הוד כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש"... בקיצור, הרב חודקוב סידר לי להיכנס לחדרו של האדמו"ר בשעה שבע בערב. הגעתי בשעה היעודה עם עוד שני אנשים נכבדים (אחד מהם הקים פעם ישיבה במכסיקו והשני נמנה עם זקני חסידי צאנז) שהרבי ביקש ממני לבוא עמם ונכנסנו אל הקודש פנימה. דיברנו על העניין שהרבי מקלויזנבורג ביקש לברר וכשסיימנו לשוחח ולדון בנושא, רציתי לסכם את הדברים באומרי שאת דברים אלו אמסור לרבי מקלויזנבורג. אמר לי האדמו"ר מליובאוויטש: ר' בנימין, איר זאגט גוט איבער (הנך חוזר טוב). בסופו של דבר, אגב, שלושת הנשאלים השיבו את אותה תשובה.
שורה 39: שורה 41:
אחר-כך התגלגלה השיחה למפעל הש"ס שהקים כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל. האדמו"ר מליובאוויטש הפליא מאוד את מעלת המפעל הזה באומרו: זה ירומם את עולם התורה. הרבי העריך בוודאות כי "העניין הנפלא הזה יתקבל ויתפשט. ילמדו במפעל הש"ס באוסטרליה, באפריקה ובעוד הרבה מקומות".
אחר-כך התגלגלה השיחה למפעל הש"ס שהקים כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל. האדמו"ר מליובאוויטש הפליא מאוד את מעלת המפעל הזה באומרו: זה ירומם את עולם התורה. הרבי העריך בוודאות כי "העניין הנפלא הזה יתקבל ויתפשט. ילמדו במפעל הש"ס באוסטרליה, באפריקה ובעוד הרבה מקומות".


הסחורה, האובדן, ההלצה והנחת התפילין "היה עוד מכנה משותף בין הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר מקלויזנבורג – פירוש רש"י על התורה. מאז שנת תשכ"ה, החל האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל לבאר מדי שבת ביאורים בפירוש רש"י עם שיטה מיוחדת שסלל בהבנת הרש"י. האדמו"ר מקלויזנבורג היה מוסר מדי יום חמישי שיעור מיוחד שנקרא 'חומש-רש"י', והיה מוקיר ומחבב מאוד את השיעור הזה.
===== הסחורה, האובדן, ההלצה והנחת התפילין =====
"היה עוד מכנה משותף בין הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר מקלויזנבורג – פירוש רש"י על התורה. מאז שנת תשכ"ה, החל האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל לבאר מדי שבת ביאורים בפירוש רש"י עם שיטה מיוחדת שסלל בהבנת הרש"י. האדמו"ר מקלויזנבורג היה מוסר מדי יום חמישי שיעור מיוחד שנקרא 'חומש-רש"י', והיה מוקיר ומחבב מאוד את השיעור הזה.


כשהאדמו"ר מליובאוויטש הכריז על 'המבצעים' לזיכוי הרבים במצוות, התבטא באוזניי האדמו"ר מקלויזנבורג: "אני מקנא בו שיש לו כתפיים כאלו רחבות לקחת על עצמו את כל האחריות ואת הדבר הנשגב הזה. אני הייתי מפחד לעשות זאת". בהזדמנות אחרת ביקש ממני האדמו"ר מקלויזנבורג שאתאר לו בדייקנות איך חסידי חב"ד יוצאים להניח תפילין ליהודים. סיפרתי לו שהם עומדים בשדרה החמישית, עוצרים אנשים, שואלים: "האם אתה יהודי?", ובמידה והם נענים בחיוב, הם מזמינים את היהודי להניח תפילין. כשסיימתי, ניכרה על פניו נהרה והוא לא חדל להביע את התפעלותו מהעוז ורוח השליחות שבה מחונכים וגדלים חסידי חב"ד על-ידי רבם.
כשהאדמו"ר מליובאוויטש הכריז על 'המבצעים' לזיכוי הרבים במצוות, התבטא באוזניי האדמו"ר מקלויזנבורג: "אני מקנא בו שיש לו כתפיים כאלו רחבות לקחת על עצמו את כל האחריות ואת הדבר הנשגב הזה. אני הייתי מפחד לעשות זאת". בהזדמנות אחרת ביקש ממני האדמו"ר מקלויזנבורג שאתאר לו בדייקנות איך חסידי חב"ד יוצאים להניח תפילין ליהודים. סיפרתי לו שהם עומדים בשדרה החמישית, עוצרים אנשים, שואלים: "האם אתה יהודי?", ובמידה והם נענים בחיוב, הם מזמינים את היהודי להניח תפילין. כשסיימתי, ניכרה על פניו נהרה והוא לא חדל להביע את התפעלותו מהעוז ורוח השליחות שבה מחונכים וגדלים חסידי חב"ד על-ידי רבם.
820

עריכות