ארתור הרצברג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
עד [[ג' תמוז תשנ"ד]] התנגד לתנועת [[חב"ד]], אך מאז החל להיווכח בגדולת [[חב"ד]]. | עד [[ג' תמוז תשנ"ד]] התנגד לתנועת [[חב"ד]], אך מאז החל להיווכח בגדולת [[חב"ד]]. | ||
הרצברג עמד בקשר קרוב עם הרב [[יהודה קרינסקי]], מזכירו של [[הרבי]] לשעבר ויו"ר המרכז-לענייני-חינוך. הרב קרינסקי סיפר: "הקשר שלנו החל כשנכדיו של הרצברג החלו ללמוד בבית-ספר חב"ד בפרסנו, קליפורניה. ארתור הביע הערכה לקשר הקרוב שנוצר בין שלוחי חב"ד בפסנו ונכדיו הצעירים. באחת השיחות האחרונות שלנו, הרצברג השיח לפי תומו: בלב לבי, אני בעצם חסיד עם זקן ופראק. בעוד שהרצברג התחרט שלא פגש את הרבי | הרצברג עמד בקשר קרוב עם הרב [[יהודה קרינסקי]], מזכירו של [[הרבי]] לשעבר ויו"ר המרכז-לענייני-חינוך. הרב קרינסקי סיפר: "הקשר שלנו החל כשנכדיו של הרצברג החלו ללמוד בבית-ספר חב"ד בפרסנו, קליפורניה. ארתור הביע הערכה לקשר הקרוב שנוצר בין שלוחי חב"ד בפסנו ונכדיו הצעירים. באחת השיחות האחרונות שלנו, הרצברג השיח לפי תומו: בלב לבי, אני בעצם חסיד עם זקן ופראק. בעוד שהרצברג התחרט שלא פגש את הרבי, הוא לא התבייש בהבעת הערכה לרבי ולפעולות של ליובאוויטש"{{הערה|מדבריו בטקס העברת ספרייתו לספריית אגודת חסידי חב"ד - אתר חב"ד COL.}}. | ||
בשנת [[תש"ס]] העניק לניו יורק טיימס ראיון מעריך על חב"ד. | בשנת [[תש"ס]] העניק לניו יורק טיימס ראיון מעריך על חב"ד. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*'''היהודים באמריקה''': מפגש רב תהפוכות, הוצאת שוקן, ה'תשנ"ד. | *'''היהודים באמריקה''': מפגש רב תהפוכות, הוצאת שוקן, ה'תשנ"ד. | ||
*'''הרעיון הציוני''', הוצאת כתר, תשל"א. | *'''הרעיון הציוני''', הוצאת כתר, תשל"א. | ||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:אישים|הרצברג]] | [[קטגוריה:אישים|הרצברג]] | ||
גרסה מ־02:17, 10 בספטמבר 2020
|
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | ||
| מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף). | |||
ארתור הרצברג נולד בשנת תרפ"א בשם אברהם הרצברג לאביו רבי צבי אלימלך הרצברג, מחשובי חסידות בעלז בפולין, ומאוחר יותר, רב בעיר בולטימור. בשנת ה'תרפ"ו עברה המשפחה לארצות הברית שם הפך לקונסרבטיבי.
קרובי משפחתו של הרצברג גרו ליד 770 וכך זכה להתקבל ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. לאחר שיצא מהיחידות זכה לפגוש את הרבי והם שוחחו על שדרת איסטרן פארקווי[1].
בשנים מאוחרות יותר הוא סירב להיכנס ליחידות אצל הרבי עקב עמדותיו הציוניות והתנגדותו החריפה של הרבי לציונות.
הוא הפך לראביי קונסרבטיבי גדול ביותר, כיהן כ'רב' ב'טמפל' "עמנואל", אינגלווד, ניו ג'רזי. נחשב כמנהיג הקונסרבטיבים בניו ג'רזי ושימש כסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי וכנשיא הקונגרס היהודי האמריקאי בשנים תשל"ב - תשל"ח. כמו כן שימש כפרופסור ללימודי דת במכללת דרטמות, וחוקר בכיר באונברסיטת קולומביה וכרב צבאי בחיל האויר האמריקאי.
פעל נגד תיקון חוק מיהו יהודי דבר שגרר תגובות קשות בכתבי העת החרדיים באותה תקופה[2].
עד ג' תמוז תשנ"ד התנגד לתנועת חב"ד, אך מאז החל להיווכח בגדולת חב"ד.
הרצברג עמד בקשר קרוב עם הרב יהודה קרינסקי, מזכירו של הרבי לשעבר ויו"ר המרכז-לענייני-חינוך. הרב קרינסקי סיפר: "הקשר שלנו החל כשנכדיו של הרצברג החלו ללמוד בבית-ספר חב"ד בפרסנו, קליפורניה. ארתור הביע הערכה לקשר הקרוב שנוצר בין שלוחי חב"ד בפסנו ונכדיו הצעירים. באחת השיחות האחרונות שלנו, הרצברג השיח לפי תומו: בלב לבי, אני בעצם חסיד עם זקן ופראק. בעוד שהרצברג התחרט שלא פגש את הרבי, הוא לא התבייש בהבעת הערכה לרבי ולפעולות של ליובאוויטש"[3].
בשנת תש"ס העניק לניו יורק טיימס ראיון מעריך על חב"ד.
בצוואתו הורה להעביר את ספרייתו לספריית אגודת חסידי חב"ד.
נפטר בשנת תשס"ה, וזכה שביתו התקרבה ליהדות ולחסידות חב"ד.
ספריו
- היות יהודי בגלות אמריקה, הוצאת מוסד ביאליק.
- היהודים באמריקה: מפגש רב תהפוכות, הוצאת שוקן, ה'תשנ"ד.
- הרעיון הציוני, הוצאת כתר, תשל"א.