ניגוני חב"ד לימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 110: שורה 110:
*[https://chabad.info/musicnews/194190/ נוסח תפילת ראש השנה ע"י הש"ץ בבית חיינו]
*[https://chabad.info/musicnews/194190/ נוסח תפילת ראש השנה ע"י הש"ץ בבית חיינו]
*[https://chabad.info/musicnews/89361/ מכל נדרי עד נעילה: נוסח התפילה ע"י הש"ץ בבית חיינו]
*[https://chabad.info/musicnews/89361/ מכל נדרי עד נעילה: נוסח התפילה ע"י הש"ץ בבית חיינו]
*==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/1258509_128E-02.pdf]
https://col.org.il/files/old/pics/inbox/1258509_128E-02.pdf


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־18:27, 9 בספטמבר 2020

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ניגוני חב"ד לימים נוראים

ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.

במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות[1].

מקור נוסח המנגינה בתפלה

נוסח[2] המנגניה בתפלה לימים נוראים המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה למהר"ל מפראג אשר ביקש שיגלו לו משמים ניגונים לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר רחמים העליונים. אדמו"ר הצמח צדק אמר על ניגונים אלו שהם משירי הלויים בבית המקדש ולכן הקפידו מאוד שהחזנים למיניהם לא ישנו מנוסח זה. אמנם היו חזנים מיוחדים בליובאוויטש שהיה להם את סגנונם המיוחד היו מנגנים את נוסח התפילה של המהר"ל מפראג, כאלו היו ר' איסר החזן ור' יחיאל הלפרין.

ישנם שלושה ניגוני תפילה לימים נוראים ספר הניגונים והם מניגון צ"ז עד ניגון צ"ט שבספר הניגונים.

ההקפדה על הנוסח

רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.

הרב יוסף וינברג כותב[3], שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השניה כששהה הרב הריי"צ בורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.

מבחי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.

לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים [4].

אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב איסר החזן והרב יחיאל הלפרין.

רשימת הניגונים

ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדיות שנערכו מט"ו מנחם אב עד ר"ח חשון.

חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.

מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.

ערך מורחב – התפילה ב-770

ניגוני התקופה

בקשר עם הנסיעה לרבי

ניגוני התפלות


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סליחות

ראש השנה

(ניגונים ששייכים כמה פעמים מופעים בפעם הראשונה בלבד)

  • מכלכל חיים
  • אבינו מלכנו (נהוג לנגן לפני כל תפלה ביום הכיפורים (שלא חל בשבת))
  • סדר התקיעות הפסוקים והברכות כפי שנשמע מפי קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
  • הנני העני ממעש ... ידעתי וכו'
  • לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפלה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי.
  • ניגון עלינו לשבח
  • הוא אלקנו
  • אתה בחרתנו
  • אוחילה לא-ל
  • היום הרת עולם
  • ארשת שפתנו
  • הבן יקיר לי
  • וביום שמחתכם
  • גאוותו גדלה עולם מהכיל
  • ברכת כהנים

יום כיפור

כל נדרי ומעריב

שחרית מוסף וסדר עבודה

נעילה

סוכות

שמיני עצרת

בעלי תפלה שחיברו ניגונים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה המסע האחרון לר' יהושע מונדשיין
  2. ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"ץ
  3. ראה שמועות וסיפורים עמוד ?
  4. רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?