מקווה חב"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 מקוה '''בור על גבי בור''' הינה שיטה לבנית מקוה שחידש [[הרש"ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה ברוסטוב. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה.
-== רקע כללי ==
+== מקווה בכלל ==
+{{ערך מורחב|ערך=מקוה}}
-ראה ערך מורחב [[מקוה]]
 טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעין המחזיק מ' סאה (לערך כ250/300 ליטר) מיים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות, האפשרות לחמם מים החלו בנית מקוואות חמים. כבר [[אדמו"ר הזקן]] יסד [[תקנת אדמו"ר הזקן לבנית מקוה חמה|תקנה לבנין מקוה]] על גבי מעין באופן שיוכלו לחמם (באופן חלקי) את המים.
 == המקוה ברוסטוב ==
@@ שורה 12: / שורה 9: @@
 בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו"ר הרש"ב, לגור בעיר [[רוסטוב]], שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך אדמו"ר הרש"ב שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר).
 אדמו"ר הרש"ב התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב [[יעקב לנדא]] לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר.
@@ שורה 72: / שורה 68: @@
 להוסיף שייתכן שהשני נקבים באופן טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד, כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד
-== ראו גם ==
-*[[מקווה]]
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]