בוצינא דקרדוניתא: הבדלים בין גרסאות בדף
(בעריכה) |
(בעריכה) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל ה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של [[ספירת החסד]], וכמה יהיה התפשטות של [[ספירת הגבורה]], ואיך שיתחלקו בבחינת [[קו הימין]] ו[[קו השמאל]], ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא [[ו' קצוות]] של [[זעיר אנפין]]. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת [[גבורה]] ו[[צמצום]] לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה. | וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל ה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של [[ספירת החסד]], וכמה יהיה התפשטות של [[ספירת הגבורה]], ואיך שיתחלקו בבחינת [[קו הימין]] ו[[קו השמאל]], ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא [[ו' קצוות]] של [[זעיר אנפין]]. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת [[גבורה]] ו[[צמצום]] לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה. | ||
==התלבשותו במוחא סתימאה== | |||
ענין בוצינא דקרדוניתא וקו המידה הוא [[גבורה דעתיק]] המתלבש ב[[מוחא סתימאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]]. ומבואר שדווקא בחכמה דאריך מתלבש הוא בבחינת קו המידה, מה שאין כן בבחינת [[גלגלתא]] שהוא [[כתר]] של [[אריך אנפין]] אין מתלבש בבחינת קו המידה, אלא מתלבש [[חסד דעתיק]] שלמעלה מבחינת קו המידה]]. ולכן עיקרו של [[עולם האצילות]] מתחיל רק מ[[מוחא סתימאה]], שספירת ה[[כתר]] מתייחסת אל מה שלמעלה ממנה, ולכן עיקר [[עולם האצילות]] הוא רק מ[[חכמה]] של [[אריך אנפין]]. | |||
בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתכסייא]], ופתיל הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתגלייא]]. | בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתכסייא]], ופתיל הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתגלייא]]. | ||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
גרסה מ־18:24, 15 בנובמבר 2009
בוצינא דקרדוניתא הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת ה' גבורות של חכמה סתימאה של אריך אנפין. שרשו הוא בבחינת גבורה דעתיק, ספירת הגבורה של עתיק יומין.
ענינו
כדי שיאיר אור רב מאור אין סוף הוא על ידי יצחק דווקא שהוא שורש הגבורות, שהוא קו המידה.
פירוש בוצינא דקרדוניא הוא מלשון "חיטי קרדנייתא" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבול, עד כאן ספירת החכמה, עד כאן ספירת הבינה, שכל זה הוא ענין חושך.
שורשו
בחינת בוצינא דרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "בריש הורמנותא דמלכא" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא".
בבחינת קו המידה
וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל העשר ספירות של עולם האצילות בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של ספירת החסד, וכמה יהיה התפשטות של ספירת הגבורה, ואיך שיתחלקו בבחינת קו הימין וקו השמאל, ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא ו' קצוות של זעיר אנפין. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת גבורה וצמצום לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה.
התלבשותו במוחא סתימאה
ענין בוצינא דקרדוניתא וקו המידה הוא גבורה דעתיק המתלבש במוחא סתימאה, שהוא ספירת החכמה של פרצוף אריך אנפין. ומבואר שדווקא בחכמה דאריך מתלבש הוא בבחינת קו המידה, מה שאין כן בבחינת גלגלתא שהוא כתר של אריך אנפין אין מתלבש בבחינת קו המידה, אלא מתלבש חסד דעתיק שלמעלה מבחינת קו המידה]]. ולכן עיקרו של עולם האצילות מתחיל רק ממוחא סתימאה, שספירת הכתר מתייחסת אל מה שלמעלה ממנה, ולכן עיקר עולם האצילות הוא רק מחכמה של אריך אנפין.
בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של עלמא דאתכסייא, ופתיל הוא ענין המדידה של עלמא דאתגלייא.