אדון (משיח): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלה" ב־"מילה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדון - מלך המשיח|אחר=אדון - שם הוי'|ראו=[[אדון (שם הוי')]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אדון - מלך המשיח|אחר=אדון - שם הוי'|ראו=[[אדון (שם הוי')]]}} | ||
ה[[מלך המשיח]] נקרא אדון, כמו שכתוב: "... ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים וגו'". | {{איחוד|אדון (משיח)|מלך המשיח}}ה[[מלך המשיח]] נקרא אדון, כמו שכתוב: "... ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים וגו'". | ||
כי כל עיקר ענינו של המלך המשיח - להמליך את [[הקב"ה]] -האדון ה' אלקי ישראל- בארץ התחתונה, ועל-ידו תהיה מלכות ה' על כל העולם כולו. | כי כל עיקר ענינו של המלך המשיח - להמליך את [[הקב"ה]] -האדון ה' אלקי ישראל- בארץ התחתונה, ועל-ידו תהיה מלכות ה' על כל העולם כולו. |
גרסה מ־07:06, 3 ביולי 2022
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך מלך המשיח. | |||
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. |
המלך המשיח נקרא אדון, כמו שכתוב: "... ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים וגו'".
כי כל עיקר ענינו של המלך המשיח - להמליך את הקב"ה -האדון ה' אלקי ישראל- בארץ התחתונה, ועל-ידו תהיה מלכות ה' על כל העולם כולו.
הגאולה והגילוי יהיה בכל העולמות, גם ובעיקר בעולם הזה הגשמי, כי זהו לשון "גאולה" שהוא הרכב של המילה "גולה" בתוספת 'א' בתוכה (ראה גולה וגאולה, ובא ללמד על גילוי האל"ף - הרומז לאלופו של עולם, היינו אדון העולם, בתוך ה"גולה" שהוא העולם הזה הגשמי, הנקרא גולה כי מקבל חיותו על ידי הקליפה, והאלקות המחיה אותו הוא בבחינת גלות וזרות בתוכו, הנה, גם עולם זה יהיה חדור באל"ף - אלופו של עולם - שיאיר בקרבו, ויתגלה בו האדון ה' אלקי ישראל.
יתר על-כן, האל"ף החדורה ומתגלה ב"גולה", רומזת גם ל"אאלפך חכמה אאלפך בינה" גילוי המוחין שבאצילות, ועוד יותר - אל"ף אותיות "פלא", שמופלא לגמרי - בחינת עצמותו יתברך, הנה, כל זה יתגלה בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
גאולה כזו יכולה להיות רק על ידי גואל שהוא עצמו חדור ומאוחד בתכלית - בגילוי זה של האל"ף - אלופו של עולם, עד גילוי עצמותו יתברך, והיינו שהוא מאוחד בעצם מהותו במהותו ועצמותו של האדון הוי', עד שנקרא בפי הנביא, בשמו - שם העצם - אדון.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")