אזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]). | כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]). | ||
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא. | |||
== בקיום המצוות == | |||
בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב. | |||
גם טהרת המצורע היא ע"י האזוב. הטעם לזה שהמצורע צריך ליקח מן עץ האזוב הוא, כדי ללמדו שצריך להיות בשפלות ולא בהתנשאות. | |||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
גרסה מ־01:53, 2 באפריל 2010
האזוב הוא הקטן שבצמחים לעומת הארז שהוא הגדול שבצומח. ושניהם רומזים לבחינת המדות שבאצילות, בחינת ז"א.
כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת דומם).
האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך הנבראים, שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.
בקיום המצוות
בפסח מצרים, צוו ישראל לתת מן דם הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב.
גם טהרת המצורע היא ע"י האזוב. הטעם לזה שהמצורע צריך ליקח מן עץ האזוב הוא, כדי ללמדו שצריך להיות בשפלות ולא בהתנשאות.
מקורות לעיון:
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")