מלאכת הוצאה מרשות לרשות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''ממלאכת המוציא מרשות לרשות''' היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת. מלאכה...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


הגמרא מסיימת שם  שבמוקצה מחמת חסרון כיס גם ר' שמעון מודה שאסור.
הגמרא מסיימת שם  שבמוקצה מחמת חסרון כיס גם ר' שמעון מודה שאסור.
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־13:57, 26 באוגוסט 2020

ממלאכת המוציא מרשות לרשות היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת. מלאכה זו נקראת גם 'טלטול'.

האיסור

אסור להוציא בשבת דברים וחפצים מרשות אחת לשנייה. ובתוך ‘רשות היחיד’, אפילו היא בית גדול שיש בו חדרים רבים, מותר לטלטל חפצים ללא הגבלה, מפני שכל ‘רשות היחיד’ נחשבת לרשות אחת, והזזת החפצים בתוכה אינה נחשבת הוצאה מהרשות. אבל ב’רשות הרבים’ רשאי אדם לטלטל חפץ בתוך ד’ אמותיו בלבד, משום ש’רשות הרבים’ שייכת לכולם, וכיוון שכך, מותר לכל אדם להשתמש רק באותן ד’ אמות שהוא בתוכן. אם מקיפים את ‘רשות הרבים’ בחומה או גדר, ואף סוגרים את השערים בלילות, מגלים בה את היסוד האחדותי, את המכנה המשותף, ואזי היא נעשית מתוקנת כ’רשות היחיד’, ומותר לטלטל בכולה. וכדי לתקן ‘כרמלית’, אין צורך להקיף אותה בגדר או חומה, אלא די להקיפה ב’צורות הפתח’ בלבד, ועל ידי כך היא נעשית כ’רשות היחיד’ שמותר לטלטל בתוכה [1].

סוגי טלטול

טלטול נר

טעם האיסור

בגמרא [2] מצינו שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. ומבואר ברש"י [3] ובגמרא [4] מוקצה מחמת איסור אסור.

פסק הלכה

הגמרא [5] מביאה מחלוקת של רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה לפי ר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק במוקצה מחמת איסור אין הלכה כמותו.

הגמרא מסיימת שם שבמוקצה מחמת חסרון כיס גם ר' שמעון מודה שאסור.

הערות שוליים

  1. שבת, כט, ב
  2. שבת, מד א
  3. ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו
  4. שבת, קנז א
  5. שבת קנז א