גאונים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו  לרוב ראשי ישבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בהנצחת ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את  [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.
+'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו  לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את  [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות בהלכה, באגדה, בשאלות אמונה ועוד, לכל תפוצות ישראל. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].
-הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיעות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ולא ובמילא לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].
+הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].
 הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל ע"י גדולי הגאונים.