מגילת איכה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==פירוש פסוקי מגילת איכה==
 {{להשלים}}
-בחסידות מוסבר{{הערה|רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה (אור התורה נ"ך, א'לד ואילך). סה"מ מלוקט א' ע' קיט}}שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ובחלקם מוסבר הפירוש הפנימי שבהם, ובחלקם אף את העניין החיובי שבהם{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}} ובניהם:
+בחסידות מוסבר{{הערה|רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה (אור התורה נ"ך, א'לד ואילך). סה"מ מלוקט א' ע' קיט}} שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ובחלקם מוסבר הפירוש הפנימי שבהם, ובחלקם אף את העניין החיובי שבהם{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}} ובניהם:
 *'''"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס{{הערה|א, א}}"''' - עם ישראל ירד לגלות, ואז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה", ואז עם ישראל הוא בבחינת "עם" שזהו לשון שמורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן ש[[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] מחולקים אחד מהשני "רבתי", ואז עם ישראל יורד להתעסק עם שבעים אומות "רבתי בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות [[בי"ע]] (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").