השתחויה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


==מתי משתחווים==
==מתי משתחווים==
חסידות מוסבר<ref>[[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm|אגרת שד]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.</ref> שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].
חסידות מוסבר<ref>[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm|אגרותק קודש אדמו"ר שליט"א אגרת שד]. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.</ref> שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו ב[[ביטול]].


ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתוואת אנחנו אומרים בתפלה לשלוש רגלים "ואן אנו יכולים להשתחוואת", מפני שהאור שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים כעת הוא חסר.
ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתוואת אנחנו אומרים בתפלה לשלוש רגלים "ואן אנו יכולים להשתחוואת", מפני שהאור שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים כעת הוא חסר.

גרסה מ־02:38, 23 ביולי 2020

השתחויה בבית המקדש

השתחויה, היא פעולת הכנעה הנעשית - להשי"ת, באמצעות הכנעת ראשו וגופו, "וכל קומה לפניך תשתחווה".

פעולה זו מורה על כך כי הוא מכניע את כל מהותו להשם יתברך, מכיון שמכופף גם את ראשו, מהותו ועצמותו של האדם אינם נשארים כמו שהם - כמו בפעולת הכריעה - למשל שבה ראשו נשאר זקוף, אלא הוא מכניע את עצמו להשי"ת.

לכן דרגה זו היא דרגה גבוהה יותר מכריעה[1].

מתי משתחווים

חסידות מוסבר[2] שהשתחויה אינה פעולה טכנית בגוף אלא מתקיימת כאשר הרגש האור האלוקי של האדם הוא שמרגיש את עצמו בביטול.

ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתוואת אנחנו אומרים בתפלה לשלוש רגלים "ואן אנו יכולים להשתחוואת", מפני שהאור שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים כעת הוא חסר.

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה לשמיני עצרת.
  2. קודש אדמו"ר שליט"א אגרת שד. ועוד בריבוי מקומות בחסידות.