סופר סת"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''סופר סת"ם'''  הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזות]] (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.
'''סופר סת"ם'''  הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזות]] (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.


מידת ה[[יראת שמים]] של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה.
מידת ה[[יראת שמים]] של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה{{הערה|הפרי–מגדים כותב, שסופר סת”ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר מ[[שוחט]] שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.}}.


רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה.
רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה.
שורה 7: שורה 7:
לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.
לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.


[[אדמו"ר המהר"ש]] היה סופר סת"ם וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו{{הערה|בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה סופר סת"ם וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו{{הערה|בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.}}.


==כוונה==
==כוונה==
שורה 18: שורה 18:
בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.
בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.


הרבי הריי"צ בכתיבת [[ספר תורה של משיח]] הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין{{הערה|
הרבי הריי"צ בכתיבת [[ספר תורה של משיח]] הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין.


==הדיו==
==הדיו==
הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.
הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד בצבע שחור המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.


על מנת לסייע ביעילות ונוחות הכתיבה נוהגים חלק מהסופרים להשתמש בשולחן מיוחד, בעל זוית וגובה מתכווננים, וכן יש המשתמשים בשולחן אור, בעל משטח מאיר מתחת לקלף, בכדי שיוכלו להשתמש בשקף להעתקת הכתב.
הסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי שכתיבתו תהיה מתוך הכתב לפי דרישת ההלכה וכן כדי לשמור על מראה אחיד ומסודר של הכתב.
 
נהוג שהסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", שהוא דף מיוחד עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי למנוע טעויות ולשמור על המראה האסתטי של הכתב.


==כתב קבלה==
==כתב קבלה==
במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם – הגשמיים והרוחניים – היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת”ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא–שמים.
במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם – הגשמיים והרוחניים – היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת”ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא–שמים.


במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"חתם סופר" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני.
במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"[[חתם סופר]]" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני.


כיום קיימים כמה ארגונים המעניקים תעודות סמיכה לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.
כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים כתב קבלה לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.
 
==סופרי רבותינו נשיאנו==
*הרב [[ראובן הסופר]] - הסופר של [[אדמו"ר הזקן]].
*הרב [[ישעיה מטלין]] - מגיה הסת"ם של [[הרבי]].
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - מגיה הסת"ם של הרבי.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 38: שורה 41:
*[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]]
*[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]]
*[[כתב חב"ד (ספר)]]
*[[כתב חב"ד (ספר)]]
==סופרי רבותינו נשיאנו==
*הרב [[ראובן הסופר]] - הסופר של [[אדמו"ר הזקן]].
*הרב [[ישעיה מטלין]] - מגיה הסת"ם של [[הרבי]].
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - מגיה הסת"ם של הרבי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־01:25, 30 ביוני 2020

סופר סת"ם הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.

מידת היראת שמים של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה[1].

רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד תורת החסידות. וכן להקפיד על טבילה במקווה קודם הכתיבה.

לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.

אדמו"ר המהר"ש היה סופר סת"ם וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר שכתב בכתב ידו[2].

כוונה

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה". בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". שם הוי', לפי הקבלה, יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.

הקולמוס

על מנת שהכתיבה תיחשב לכשרה, על הסופר לכתוב ולתקן בידו החזקה בלבד, כלומר, ימני ביד ימין ואיטר ביד שמאל. הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו, חלקם משתמשים בקנה. נדרשת מיומנות מיוחדת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או אלומניום, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.

הקלף

בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.

הרבי הריי"צ בכתיבת ספר תורה של משיח הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין.

הדיו

הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד בצבע שחור המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.

הסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי שכתיבתו תהיה מתוך הכתב לפי דרישת ההלכה וכן כדי לשמור על מראה אחיד ומסודר של הכתב.

כתב קבלה

במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם – הגשמיים והרוחניים – היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת”ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא–שמים.

במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"חתם סופר" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני.

כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים כתב קבלה לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.

סופרי רבותינו נשיאנו

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הפרי–מגדים כותב, שסופר סת”ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר משוחט שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.
  2. בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.