אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר בפרקי אבות <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שהתורה נקני...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]] <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם. | '''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]] <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם. | ||
==קימוה== | |||
[[הבעל שם טוב]] מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו. <ref>כתר שם טוב, הוספות, קנד</ref> | |||
==הגדרת המושג== | ==הגדרת המושג== | ||
מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין ה[[חסידים]]: | מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין ה[[חסידים]]: | ||
גרסה מ־14:02, 6 במאי 2020
אמונת חכמים הוא מושג הנזכר בפרקי אבות [1] בא' מן הדברים שהתורה נקנית בהם.
קימוה
הבעל שם טוב מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו. [2]
הגדרת המושג
מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין החסידים:
ר' אייזיק מהומיל
ר' אייזיק מהומיל מגדיר את האמונת חכמים (ביחס לאדמו"ר הזקן) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל חכמות אומות העולם השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים.[3]
ר' שמואל
בקובץ 'התמים' [4] מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מהשמש אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
ראו גם
- ↑ פרק ו משנה ו
- ↑ כתר שם טוב, הוספות, קנד
- ↑ ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.
- ↑ חוברת ז' עמודים 742-744 תבנית:Ewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49984&st=&pgnum=774?