תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים י"ח-י"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{| class="{{#תנאי:{{{מוסתר|}}}|mw-collapsible mw-collapsed autocollapse|{{#תנאי:{{{הסתרה|}}}|mw-collapsible autocollapse}}}}" style="border: 1p...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
|-
|-
|
|
| [[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה|חזרה לעץ]] || || || | [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים י"ג-כ"ה|חזרה למבט הכולל על עבודת הבינוני]] ||
| [[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה|חזרה לעץ]] || [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים י"ח-כ"ה|חזרה למבט הכולל על הדרך הקצרה]] || || | [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים י"ג-כ"ה|חזרה למבט הכולל על כל עבודת הבינוני]] ||


[[קטגוריה:תבניות ספר התניא]]
[[קטגוריה:תבניות ספר התניא]]

גרסה מ־16:11, 30 באפריל 2020

מהותה של האהבה המסותרת (פרקים י"ח - י"ט)
טבע הנשמה הוא אהבת השם. אין צורך "להוליד" כאן דבר חדש (כבאהבה שבפרקים הקודמים) אלא רק לעורר את הטבע הקיים. (הדבר נמשל להבדל בין מכיר חדש, שלפתח אליו אהבה צריך זמן - לעומת חבר ותיק, שהאהבה אליו מתעוררת מיד כשנזכרים בו).

אך כדי לעוררה צריך להכירה. אדמו"ר הזקן מחלק זאת לארבעה עניינים (המוסברים בשני פרקים):

  • פרק י"ח - שורשה (מאור אין סוף ברוך הוא), וכיצד היא ירושה לנו (מהאבות).
  • פרק י"ט -עניינה (תשוקתה להיבטל ולהכלל באלוקות), וכיצד היא כוללת בתוכה (את הרגש ההפוך לאהבה) - יראה.

חזרה לעץ חזרה למבט הכולל על הדרך הקצרה חזרה למבט הכולל על כל עבודת הבינוני