עבודת התפילה – הבדלי גרסאות

גרסה מ־20:54, 7 באפריל 2020

עבודת התפילה היא מושג חב"די עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת בתפילה. בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"תבנית:הערת שוליים.

מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבוראתבנית:הערת שוליים. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזהתבנית:הערת שוליים.

בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכותתבנית:הערת שוליים. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה תבנית:הערת שוליים.

בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.

הרבי הורה בהזדמנות מסויימתתבנית:הערת שוליים ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית.

לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.

הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.

בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.

נוהגים לנגן ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל תבנית:הערת שוליים.

בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן תבנית:הערת שוליים, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.

בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלהתבנית:הערת שוליים תבנית:הערת שוליים תבנית:הערת שוליים.

בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותרתבנית:הערת שוליים

לקריאה נוספת

ועד חיילי בית דוד (770), עבודת התפילה - קובץ על מהותה וענינה של התפילה
עבודת התפילה קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו'

קישורים חיצוניים

למה כדאי להאריך בתפילה? אתר בית חב"ד
הרב ישעיהו גולדברג, עבודת התפילה בדור השביעי דרך תמים שבט תשע"ז

הערות שוליים

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערת שוליים|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערת שוליים|'עיקר העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה הוא שינוי הטבע והרגילות וזה נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'. ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.
+בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות{{הערת שוליים|לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.}}. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה {{הערת שוליים|'מה שכותב שרואה הננו שאינו שייך כלל לעבודה שבלב.. הנה פשיטא שמופרכת הנחה זו, כי כל אחד ואחד מבני ישראל שייך לזה. מאחר שתורתנו הקדושה תובעת את זה מכל אחד ואחד ו'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו'. אלא שגם על זה חל פסק רבותינו זכרונם לברכה, 'לא יגעת ומצאת אל תאמין'. ואדרבה, על זה חל יותר מלימוד התורה.. וכמובן ממה שכתב בקונטרס 'עץ החיים' אשר בימינו אלה, עיקר התנגדות ה'לעומת זה' הוא על עניין התפילה ויותר מאשר על עניין התורה וכמבואר שם'. [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק ט' עמוד קע"ה.}}.
 ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות.