מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| שורה 14: |
שורה 14: |
| {{ש}}{{ש}} | | {{ש}}{{ש}} |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | {{ש}}{{ש}} |
| | [[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי|חזרה לעץ התניא]] [[תניא - פרק ל"ה]] |
| |קטגוריה= | | |קטגוריה= |
| }}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - עץ התניא]]</noinclude> | | }}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - עץ התניא]]</noinclude> |
גרסה מ־07:36, 30 במרץ 2020
| מבט כולל - פרקים ל"ה-נ"ג, עבודת המעשה, ותכלית בריאת העולם
|
| בכללות נחלק התניא לשנים: החלק הראשון (פרקים א'-ל"ה) מבאר את עבודת הלב, והחלק השני (פרקים ל"ה-נ"ג) את עבודת המעשה[1].
ליתר דיוק: החלק הראשון מבאר שהרגש מביא לקיום מצוות (אך לא שהמצוות עצמן יקוימו מתוך רגש), והחלק השני מבאר את המעלה הנפלאה של מצוות החדורות ברגש של אהבת ה' ויראתו.
החלק השני בנוי מארבעה שלבים:
א. מעלת המעשה (פרקים לה-לז).
ב. שהמעלה היא דוקא כשהוא חדור ברגש (פרקים לח-מ').
ג. הדרך לעורר בעצמו את רגש אהבת ה' ויראתו (פרקים מ"א-נ')
ד. הדירה לקב"ה צריכה לא רק להיות בתחתונים אלא גם להיעשות על ידי התחתונים[2]
הערות שוליים
- ↑ דהיינו, חלקו השני של התניא מבאר את המילה האחרונה בפסוק עליו מושתת התניא - "לעשותו".
- ↑ וזהו עומק העניין של "שמן ופתילה" המוסבר בפרק ל"ה, שהארת העולם צריכה להיעשות על ידי עבודתם של ישראל בלימוד התורה.
חזרה לעץ התניא תניא - פרק ל"ה
|
|