וילהלם השני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה''' המכונה '''וילהלם השני''' (כ"ב בשבט תרי"...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
'''פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה''' המכונה '''וילהלם השני''' ([[כ"ב בשבט]] [[תרי"ט]], 27 בינואר 1859 - [[ט' בסיון]] [[תש"א]], 4 ביוני 1941) היה קיסר [[גרמניה]] האחרון וממוביליה ל[[מלחמת העולם הראשונה]], והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני. | '''פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה''' המכונה '''וילהלם השני''' ([[כ"ב בשבט]] [[תרי"ט]], 27 בינואר 1859 - [[ט' בסיון]] [[תש"א]], 4 ביוני 1941) היה קיסר [[גרמניה]] האחרון וממוביליה ל[[מלחמת העולם הראשונה]], והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני. | ||
[[הרבי הרש"ב]] התייחס מספר פעמים לקיסר, ושנא אותו שנאה עזה. | [[הרבי הרש"ב]] התייחס מספר פעמים לקיסר, ושנא אותו שנאה עזה. | ||
==הרבי הרש"ב בנאומו== | |||
באחד הפעמים שהרבי הרש"ב היה עם בנו [[הרבי הריי"צ]] ב[[ברלין]], הם הלכו עם [[אברהם גרליק]] משרתו של הרבי הרש"ב לנאום של הקיסר; ואחר שהקיסר ראה אותם, כשכבר היה מוכן לנאום ופניו היו חיוורות, הסתכל עליהם במבט חריף ולחש לבנו יורש העצר שעמד לידו, ויורש העצר צחק. | |||
כעבור זמן קצר פקדו עליהם שוטרי הבולשת לעזוב את המקום. | |||
כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]], אמר הרבי הרש"ב לרבי הריי"צ, שכבר אז היו במוחו כל פרטי המלחמה{{הערה|הרבי הריי"צ, [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/3/1/index.htm שיחת שמיני עצרת תר"פ].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־18:58, 1 במרץ 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה המכונה וילהלם השני (כ"ב בשבט תרי"ט, 27 בינואר 1859 - ט' בסיון תש"א, 4 ביוני 1941) היה קיסר גרמניה האחרון וממוביליה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני.
הרבי הרש"ב התייחס מספר פעמים לקיסר, ושנא אותו שנאה עזה.
הרבי הרש"ב בנאומו
באחד הפעמים שהרבי הרש"ב היה עם בנו הרבי הריי"צ בברלין, הם הלכו עם אברהם גרליק משרתו של הרבי הרש"ב לנאום של הקיסר; ואחר שהקיסר ראה אותם, כשכבר היה מוכן לנאום ופניו היו חיוורות, הסתכל עליהם במבט חריף ולחש לבנו יורש העצר שעמד לידו, ויורש העצר צחק.
כעבור זמן קצר פקדו עליהם שוטרי הבולשת לעזוב את המקום.
כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה, אמר הרבי הרש"ב לרבי הריי"צ, שכבר אז היו במוחו כל פרטי המלחמה[1].
הערות שוליים
- ↑ הרבי הריי"צ, שיחת שמיני עצרת תר"פ.