דוד קוק

תקציר

קובץ:ר' נתן הי"ד

מסמך שנחשף במרתפי הק.ג.ב.

ר' דוד קוק נולד בחודש אדר שנת תרפ"ב בפולין לאביו ר' נתן בן למשפחה המיוחסת דור אחר דור למגיד ממעזריטש. (לפי מסמכי החקירה של הק.ג.ב כתוב ש- ) אביו ר' נתן נולד באודסה ואח"כ בגלל ענין מסוים עבר לפולין ושם נולדו לו חלק מילדיו וחזר לאחר מספר שנים לברית המועצות חזרה מפני חשש גיוסו לצבא הפולני, ובהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה חזרה משפחתו לרוסיה למאז'ייעסק (איזור מוסקווה) בית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאימו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.

משפחת קוק היו ידועים עוד ברוסיה כמשפחה של אנשים בעלי זרוע ובעלי כח פיזי (ומספרים עליהם הרבה סיפורים מהתקופה ברוסיה שהיו מעורבים בהם) החל מאביהם ר' נתן ועד אחרון שבילדיו וצאצאיו. בני משפחת קוק (לא לפי הסדר):

• ר' ישראל (לאש).
• ר' דוד.
• ר' אלעזר.
• ר' משה מרדכי (שנהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה).
• גברת אסתר ברגשטיין.
• גברת גרודקא.

העלמו של אביו

כשהיה בן שש-עשרה נעצר אביו הרב נתן על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה(כדי שלא ימלט)ונעצר וזה בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים.

ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.

האב לא חזר עוד. ר' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. בשנים האחרונות שלחו השלטונות הרוסיים מכתב בו סיפרו כי נשלח לסיביר ושם נפח נשמתו. כיום לאחר שביתו מרת פירע(אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקווה לפני מספר שנים ושם בדרכים לא דרכים פתחו את תיק החקירה ויודעים שהוא הוצא להורג 3 חודשים לאחר שנעצר ע"י הנ.ק.וו.ד. בי"ז אדר תרצ"ח הי"ד ונקבר בקבר אחים באזור.

במלחמת העולם השניה

כשפרצה מלחמת העולם השניה, ברח ר' דוד כמו חסידים רבים, לטשקנט הרחוקה, שם המשיך לפעול לטובת הכלל.

בג' באלול תש"ד - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה, למשפחת סודקביץ) לאישה.

גם כשהיה בטשקנט, פעל גדולות ונצורות עבור אחיו החסידים, כפי שיעיד הסיפור הבא: באחד הימים, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלט את עצמם, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. מיד הוא נזעק, הוא שאל אותם 'מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.

בריחה מרוסיה לפולין

כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מרוסיה לפולין דרך לבוב באשעלונים הידועים, אז עזר לחסידים רבים בתוכנית הבריחה. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם.

ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן נ.ק.וו.ד. למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג בדרכים-לא-דרכים מאתיים שבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.

באותם ימים החליף את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק', וזאת במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות. בשם משפחה זה נשאר כל חייו.

המעצר

למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. הפעם השנייה בה נעצר, הייתה בלבוב. הוא שהה במעצר ימים אחדים. גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה, הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש ק.ג.ב. כאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה "כוורת" הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי ק.ג.ב. נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו "דא איז דוד!" רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם.

והעבודה הייתה כרוכה במסירות נפש וכפי שיעיד הסיפור הבא שפעם הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים פולנים מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה נראה כסוכן בק.ג.ב הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות... והיה עוד איזה פעם שהוא הגיע לאחד המחסומים וחשדו בו אז החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק "תפסו אותו" "תפסו אותו" וזה היה נראה כאילו כמ האנשים רודפים אחרי מישהו אחר וכך נלמט... וכמובן שהוא נחקר כמה פעמים כדלעיל ובאחת החקירות בלבוב, כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות, תוך שהוא מרים שולחן וזורקו על החוקר 'על קוק לא מאיימים'...

לצרפת

בחורף תש"ז הבריח את הגבול לפולין יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה, משם לאוסטריה ומשם לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה.

באותם ימים עבד ר' דוד במפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד...

לארץ הקודש

באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו לארץ ישראל. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ"ד באייר תש"ט, הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.

תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב"ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב"דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום בית הכנסת 'בית מנחם'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר.

באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או לארצות הברית. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' שמואל אלטהויז, שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את הרבי הריי"צ, אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל הרבי, אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. "אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור", פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא בארץ הקודש, ונשאר בה לגדל את ילדיו.

בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב"ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים הרש"ג. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו, אלא שאז התגלתה אצלו ל"ע המחלה ממנה נפטר לבית עולמו לאחר חודש בלבד.

סיוע לזולת

בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו.

ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב"ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטפיל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב"ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו.

ר' דוד זכה להיות ביחידות אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת תשכ"ז והפעם הנוספת בשנת תשל"ז. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו.

בט' באדר תשמ"ב, חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, שם גילו אצלו ל"ע את המחלה הידועה. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם בט' בניסן נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו בנים בנות נכדים נכדות נינים נינות חסידים.

משפחתו

• בניו:
• ר' גרשון שנולד בברית המועצות.
• ר' אליהו קוק שנולד באוסטריה.
• ר' אליעזר.
• ר' יוסף יצחק.

• בנותיו:
• מרת מלכה יקונט.
• מרת שרה קליין.

לקריאה נוספת

• ניצוצות גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.