יעקב לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
הוא כתב 34 ספרים ומאמרים, חלקם בסיסיים, והמציא את הפטנט 'מערכת בין יבשתית לניהול מרחוק של אובייקטים תעשייתיים במיוחד בשבתות' שזכה להתעניינות רבה ולשימוש במפעלים ובבתי חולים. בד בבד הוא מוזמן לשחק, להרצות את סיפור חייו, להורות בנושאי תורה ומדע ובמיוחד לערוך ריקודים מסובכים באירועים שונים בישראל ובעולם. | הוא כתב 34 ספרים ומאמרים, חלקם בסיסיים, והמציא את הפטנט 'מערכת בין יבשתית לניהול מרחוק של אובייקטים תעשייתיים במיוחד בשבתות' שזכה להתעניינות רבה ולשימוש במפעלים ובבתי חולים. בד בבד הוא מוזמן לשחק, להרצות את סיפור חייו, להורות בנושאי תורה ומדע ובמיוחד לערוך ריקודים מסובכים באירועים שונים בישראל ובעולם. | ||
==משפחה== | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־21:33, 21 באפריל 2019
הרב ד"ר יעקב לרנר (מכונה יאשה) הוא חסיד חב"ד ומדען מפורסם גם בזכות ריקודיו.
כמדען הוא משמש כפיזיקאי, מהנדס ומומחה למדעים, המחזיק בתואר דוקטור. חיבר 34 ספרים ומאמרים - ביניהם הספר "פיזיקה בשירות ההלכה" המשמש ספר בסיסי בתחומו, יועץ מדעי במכון המדעי טכנולוגי להלכה וממציא טכנולוגיית "מערכת בין יבשתית לניהול מרחוק של אובייקטים תעשייתיים, במיוחד בשבתות" מערכת להפעלת מכשירים, עסקאות ודלתות חשמליות תוך מניעת חילול שבת באמצעות 'שלט רחוק' ממספר נקודות ברחבי העולם, שאומצה ומתופעלת במפעלים ובבתי חולים בישראל, ביניהם בתי החולים שיבא, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, סורוקה ובילינסון.
מוכר ובולט כרקדן בשמחות רבות של חסידות חב"ד (כאשר כמעט מידי לילה הוא נוהג להופיע בחתונות באולם האירועים בכפר חב"ד), והופיע באירועים, הופעות וקבלות פנים ברחבי העולם. באדר ב' ה'תשע"ו הופיע בשער השבועון 'כפר חב"ד' תחת הכותרת 'החסיד המרקד'.
הרב לרנר, מרצה ומתוועד בישראל ובחו"ל, באירועים אלו הוא מספר על קורות חייו בילדותו ובצעירותו ברוסיה הסובייטית, בה נאלץ לשמור שבת בסודיות ושימש מרצה באוניברסיטת סמרקנד, ובחלקם הוא מוסר הרצאות בנושאי תורה ומדע. סרטונים שלו בעברית וברוסית זכו לאלפי צפיות ברשת יוטיוב בהם הוא נראה רוקד באירועים או מוסר הרצאות.
קורות חייו
נולד בפולטבה שבאוקראינה בתחילת מלחמת העולם השנייה, להוריו ר' צבי הירש לרנר וסוסיא לרנר, הוריו זמן לא ארוך לאחר לידתו עם ילדיהם הקטן ברחו מהעיר בעקבות המלחמה לכוון מזרח רוסיה, ולאחר טלטולי דרך רבים הגיעו לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, בילדותו למד אצל כמה מלמדים במחתרת מתוכם היו המלמדים:ר' זושא פז, ר' בן ציון מרוז.
בהגיעו לגיל גיוס המיר זאת בלימודי מקצוע ורכש השכלה במכון פוליטכני בהנדסאות בניין, הנדסת מכונות, הנדסת חום ופיזיקה. בשבתות בהם נאסר עליו לחסר היה נאלץ כשומר שבת ללכת רגלית מידי שבת מרחק של 22 ק"מ מביתו לפקולטה ולשוב מיד. את המסע היה מתחיל בשעה 2 בלילה ומגיע לפקולטה בכ-10 בבוקר.
הוא עסק בנוסף בספורט, עובדה שסייעה לו לרכוש התמחות בריקודים שונים, והיה מופיע בשמחות רבות בקהילה היהודית.
כשהוכתר בתואר מהנדס החל לעבוד כמהנדס במפעל ביטחוני אך המקצוע הקשה על שמירת השבת ולכן עבר לעסוק בהוראה. בהמשך התקבל ללימודי דוקטורט ב'אוספירנטורה', במהלכם נישא לשרה, בתו של ר' שלום זאב קרוגליאק. באותה תקופה הפך למרצה בכיר באוניברסיטת סמרקנד ובכל שבת היה מתחמק מעבודתו באמתלאות שונות, לתקופה קצרה הוזמן לשהות בעבודה משותפת בקולחוז בקזחסטן לשם הביא עמו תפילין במזוודתו, ונודע לו מידיד יהודי אשר סטודנט אחד שהיה אנטישמי מוצהר וישן בחדרו חיטט במזוודתו. ד"ר לרנר נבהל אך במהרה התעשת ברעיון מקורי - הוא הודיע בפומבי כי נעלמו 1000 רובלים ממזוודתו, אותו סטודנט נבהל והחל לשכנעו כי הוא לא נגע בחפציו - וכך ניצל. תקופה מסוימת שהה עם משפחתו במוסקבה שברוסיה, ובחודש כסליו תשל"ב (סוף 1971 למנינם) עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בישראל היה חבר בעמותת "בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש לעולי רוסיה - סנהדריה המורחבת ירושלים" בה פעל עם כמה מידידיו להקמת בית כנסת מפואר ולצורכי קהילה שונים לחסידי חב"ד עולי רוסיה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים בה התגורר במשך כשלושים שנה, ועבד כיועץ מדעי וכמדען במכון המדעי טכנולוגי להלכה, נכון לשנת 2017 הוא מתגורר בכפר חב"ד.
הוא כתב 34 ספרים ומאמרים, חלקם בסיסיים, והמציא את הפטנט 'מערכת בין יבשתית לניהול מרחוק של אובייקטים תעשייתיים במיוחד בשבתות' שזכה להתעניינות רבה ולשימוש במפעלים ובבתי חולים. בד בבד הוא מוזמן לשחק, להרצות את סיפור חייו, להורות בנושאי תורה ומדע ובמיוחד לערוך ריקודים מסובכים באירועים שונים בישראל ובעולם.
משפחה
קישורים חיצוניים
- סודו של ר' יעקב לרנר: ביום מדען, בלילה רקדן ● מפעים - באתר י"ד כסלו תשע"ו
- מערכת שטורעם, ר' יעקב לרנר בראיון ל'משפחה' - באתר שטורעם
- החסיד המרקד, בשער שבועון כפר חב"ד - באתר י"ב אדר תשע"ו