חכמה ובינה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(עריכה קלה.)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספירות חכמה ובינה|אחר=ספירות עצמם|ראו=הערכים [[חכמה]], [[בינה]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספירות חכמה ובינה|אחר=ספירות עצמם|ראו=הערכים [[חכמה]], [[בינה]]}}
ספירות חכמה ובינה הם שני הספירות הראשונות ב[[עשר הספירות]], ושני הספירות הראשונות בספירות המוחין [[חב"ד]]. שני ספירות אלו נקראים "אבא" ו"אמא", והם מולידים את שאר הספירות. על ספירות אלו נאמר "תרין רעין דלא מתפרשין", שכן יחודם הוא תדיר.
ספירות '''חכמה ובינה''' הם שני הספירות הראשונות ב[[עשר הספירות]], ושני הספירות הראשונות בספירות המוחין [[חב"ד]].
 
שני ספירות אלו נקראים "אבא" ו"אמא", והם 'מולידים' את שאר הספירות. על ספירות אלו נאמר "תרין רעין דלא מתפרשין" (=שני רעים שלא נפרדים), שכן תדיר הם יחדיו.


==עניינם==
==עניינם==
שני ספירות
===ספירת החכמה===
ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "תרין ריעין דלא מתפרשין". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.
ספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים.
===ספירת הבינה===
הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.


מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים. המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".  
==ההבדל ביניהם==
המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".  




==יחסם לספירת הדעת==
==יחסם לספירת הדעת==




[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]

גרסה מ־06:13, 26 באוגוסט 2009

ספירות חכמה ובינה הם שני הספירות הראשונות בעשר הספירות, ושני הספירות הראשונות בספירות המוחין חב"ד.

שני ספירות אלו נקראים "אבא" ו"אמא", והם 'מולידים' את שאר הספירות. על ספירות אלו נאמר "תרין רעין דלא מתפרשין" (=שני רעים שלא נפרדים), שכן תדיר הם יחדיו.

עניינם

ספירת החכמה

ספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט כי אם רעיון מופשט חסר פרטים.

ספירת הבינה

הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.

ההבדל ביניהם

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".


יחסם לספירת הדעת