סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ״ש בלקוטי־תורה (דברים יד, א): ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״ | מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ״ש בלקוטי־תורה (דברים יד, א): ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311</ref>. | ||
==סדר הסליחות== | ==סדר הסליחות== | ||
סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח ארמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים | סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח ארמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות</ref>. | ||
בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל | בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>ס׳ השיחות תרצ״ז, עמ׳ 155</ref>. | ||
״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם | ״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳</ref>. | ||
כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם (מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא). אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ (אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א | כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם (מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא). אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ (אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳</ref>. | ||
הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו | הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו<ref>על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים</ref>. | ||
את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל | את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל<ref>׳ליקוט מעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח</ref>. | ||
בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת | בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת<ref>ס׳ המנהגים</ref>. | ||
בסליחות אין נופלין על פניהם | בסליחות אין נופלין על פניהם<ref>ס׳ המנהגים</ref>. | ||
אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן | אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳</ref>. | ||
בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש. | בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש. | ||
בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין | בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות־קודש אדמו׳׳ר מה"מ, יח, עמ׳ ע</ref>. | ||
הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר<ref>ס׳ המנהגים</ref>. | |||
==מקורות== | |||
<references/> | |||
{{אוצר מנהגי חב"ד}} | {{אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
גרסה מ־01:28, 22 באוגוסט 2009
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ״ש בלקוטי־תורה (דברים יד, א): ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״[1].
סדר הסליחות
סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח ארמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים[2].
בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל[3].
״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם[4].
כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם (מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא). אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ (אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א[5].
הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו[6].
את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל[7].
בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת[8].
בסליחות אין נופלין על פניהם[9].
אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן[10].
בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.
בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין[11].
הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר[12].
מקורות
- ↑ לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות
- ↑ ס׳ השיחות תרצ״ז, עמ׳ 155
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות׳
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות׳
- ↑ על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים
- ↑ ׳ליקוט מעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח
- ↑ ס׳ המנהגים
- ↑ ס׳ המנהגים
- ↑ ׳ליקוט טעמים ומקורות׳
- ↑ אגרות־קודש אדמו׳׳ר מה"מ, יח, עמ׳ ע
- ↑ ס׳ המנהגים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)