מגבית לצרכי ראש השנה ויום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
על־פי הכתוב ״אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו״ (נחמיה ח, י), יסד הרבי (בראשית שנת תשל״ח) לקיים מגביות, ולספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה. (ראה לקוטי־שיחות, יד, עמ׳ 369 ואילך)
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לערוך ב[[חודש אלול]] '''מגבית צדקה''' לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי [[חודש החגים]].
 
תקנה זו יסד [[הרבי]] בתחילת שנת [[תשל"ח]] על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"<REF>נחמיה ח, י.</REF>, לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה<REF>ראה [[לקוטי שיחות]], יד, עמ׳ 369 ואילך.</REF>.


(מתוך [[אוצר מנהגי חב"ד]])
(מתוך [[אוצר מנהגי חב"ד]])
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]][[קטגוריה:מנהגים לראש השנה]]

גרסה מ־04:43, 13 באפריל 2010

בחסידות חב"ד נהוג לערוך בחודש אלול מגבית צדקה לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי חודש החגים.

תקנה זו יסד הרבי בתחילת שנת תשל"ח על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"[1], לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום־הכיפורים ומוצאי יוהכ״פ, חג הסוכות, שמיני־עצרת ושמחת־תורה[2].

(מתוך אוצר מנהגי חב"ד)

הערות שוליים

  1. נחמיה ח, י.
  2. ראה לקוטי שיחות, יד, עמ׳ 369 ואילך.