דיסנא

דיסנה הינה עיירה ביילורוסית קטנה שנוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. שוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה, שרוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על משפחת חב"ד ליובאוויטש.

ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן, כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות שדיסנה ממוקמת בליטא, שהייתה מבצר של התנגדות לחסידות, הרי שבדיסנה עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנה.

כמה עשרות שנים לאחר מכן, ייסד אדמו"ר הצמח צדק "כולל" חסידי בעיירה.

עם השנים הפכה דיסנה לעיירה חסידית. אף שלא כולם נהגו בדקדוק ובהידור בכל מנהג ממנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע להתוועדות חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנה לא היה 'באופן רשמי' אף מתנגד.

שמונה בתי כנסת היו בעיירה דיסנה ובשבעה מתוכם התפללו חסידים ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.

בשנים יותר מאוחרות, כאשר הוקמה ישיבת תומכי תמימים וילנה, נשלחו כמה תלמידים מדיסנה לישיבה זו.

בראש ועד הקהילה עמד הרה"ח ר' שמריהו זלמן יפה.

בדיסנה כיהנו רבנים חשובים ונכבדים. הרב מרדכי מרגליות, שהוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש ואחיו בני אדמו"ר הצמח צדק - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.

לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו מרגליות על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.

עם הזמן הפך הרב מנחם מענדל זמירין לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.

מלחמת העולם השניה

לאחר פריצת גרמניה לרוסיה בכ"ז סיון תש"א במלחמת העולם השניה יהודים רבים מדיסנא נסו לכפרי הסביבה. הפגזים החלו לפגוע בדיסנה ועד מהרה היו תוצאות טרגיות, יהודים רבים נפצעו ונהרגו כבר בתחילת ההפגזה. תושבי העיירה ירדו למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן. תוך ימים ספורים נחרבה העיירה.

בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה. בי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום תשעה באב הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. תוך זמן קצר נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.

חיסול הגטו

קרוב לשנה נמשך הסבל הנורא, עד שבאור לא' תמוז תש"ב, חוסל גטו דיסנה. מאות חיילים גרמנים הקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. כמה יהודים הציתו את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. גטו דיסנה חוסל כליל.

את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. תחילה הכריחום לחפור שני בורות גדולים, אחר כך הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו אלפי יהודים. למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם כולם השתייכו למשפחת חסידי חב"ד - נרצחו בדיסנה. שמונת בתי הכנסת, ה'חיידרים' ומוסדות הצדקה של העיירה החסידית חרבו, והקהילה נמחקה כליל!

חסידים מפורסמים בדיסנא

• הרה"ח בנימין זאב (תקופת אדמו"ר הזקן).

• הרה"ח דובער משה דיסנר - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.

• הרה"ח שילם קוראטין - משגיח בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש שבליובאוויטש.

הרה"ח ר' איצ'ה דיסנער (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח-צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

הרה"ח ר' ישראל נח בליניצקי - חתנו של ר' איצ'ה דיסנער - משפיע, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים בקרעמנצ'וג וברינואה.

הרה"ח ר' מרדכי חפץ הי"ד - היה 'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, מחשובי עסקני חב"ד בימי אדמו"ר הריי"צ.

הרה"ח ר' חיים שניאור זלמן קוזלינר (חז"ק) - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח. בנו של ר' ברוך יוסף קוזלינר המלמד, המוזכר בגוף הכתבה.