הונאה בנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(ערכתי, למרות שדל שכלי מלהבין תוכן ומהות ערך זה...) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - ש[[היצר הרע]] מפתה | '''ענין האונאה בנפש האדם''' הוא - ש[[היצר הרע]] מפתה את ה[[אדם]] לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל. | ||
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת | וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת ב[[קליפת נוגה]] יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל ב[[אלוקות]], מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור. | ||
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב. | |||
('[[אור התורה]]' ויקרא ח"ד בהר ע' א'קלג) | ('[[אור התורה]]' ויקרא ח"ד בהר ע' א'קלג) | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־12:21, 20 ביולי 2009
ענין האונאה בנפש האדם הוא - שהיצר הרע מפתה את האדם לעשות רע, בהונאה, היינו - שמראה לו פנים שאין זה רע כלל.
וטעם הפיתוי באופן זה הוא - לפי שבאמת בקליפת נוגה יש בה חצי טוב, וכמו לדוגמא במאכל: כשאוכל לשם שמים אזי עולה החיות ונכלל באלוקות, מה שאין כן כשהוא בסובאי יין ובזוללי בשר למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, עי"ז נכלל החיות לפי שעה ברע גמור.
ועל פי זה יובן שבאמת יכול להיות בזה בחינת הונאה - מאחר שבאמת יש בה טוב, על כן יכול לפתות אותו בדרך הונאה לומר על רע גם כן טוב.
('אור התורה' ויקרא ח"ד בהר ע' א'קלג)