כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות) |
מ (עריכה של מראה חיצוני) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"''' הוא | '''"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"''' הוא פסוק בישעיהו{{הערה|פרק מג, פסוק ז}} המרמז על החלוקה לארבע [[עולם|עולמות]] - אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. | ||
==ביאור הפסוק על פי חסידות== | ==ביאור הפסוק על פי חסידות== | ||
" | * "כל הנקרא בשמי" מוסב על [[עולם האצילות]], שם שורה [[אור אין סוף]] ממש, ולכן עולם זה נקרא בשמו של [[הקדוש ברוך הוא]] ממש. | ||
" | * "ולכבודי" מוסב על [[מלכות דאצילות]], שספירת ה[[מלכות]] נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות [[בי"ע]], "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". | ||
" | * "בראתיו" מוסב על [[עולם הבריאה]]. בריאה היא יצירה מיש ואין, וכך גם [[עולם הבריאה]] הוא נוצר יש מאין מעולם האצילות, והוא התחלת היש. | ||
"אף עשיתיו" מוסב על [[עולם העשיה]]. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל ומרוחק מעולם בריאה ויצירה. | * "יצרתיו" מוסב על [[עולם היצירה]]. יצירה היא יצירה של יש מיש. | ||
* "אף עשיתיו" מוסב על [[עולם העשיה]]. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל ומרוחק מעולם בריאה ויצירה. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אבי"ע]] | *[[אבי"ע]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
גרסה מ־04:01, 9 באוקטובר 2020
"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" הוא פסוק בישעיהו[1] המרמז על החלוקה לארבע עולמות - אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.
ביאור הפסוק על פי חסידות
- "כל הנקרא בשמי" מוסב על עולם האצילות, שם שורה אור אין סוף ממש, ולכן עולם זה נקרא בשמו של הקדוש ברוך הוא ממש.
- "ולכבודי" מוסב על מלכות דאצילות, שספירת המלכות נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות בי"ע, "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
- "בראתיו" מוסב על עולם הבריאה. בריאה היא יצירה מיש ואין, וכך גם עולם הבריאה הוא נוצר יש מאין מעולם האצילות, והוא התחלת היש.
- "יצרתיו" מוסב על עולם היצירה. יצירה היא יצירה של יש מיש.
- "אף עשיתיו" מוסב על עולם העשיה. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל ומרוחק מעולם בריאה ויצירה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרק מג, פסוק ז