נוי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות | {{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות]] | ||
מנהג ישראל לקשט את ה[[סוכה]] בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה דף ל עמוד ב שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אולם אסור להוריד אותם לפני תום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו!" | |||
ב[[היום יום חלק שני]] - כותב [[הרבי]] [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] - אשר ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב'''נוי סוכה''' - לא על גבי הסכך ולא על גבי הדפנות. | ב[[היום יום חלק שני]] - כותב [[הרבי]] [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] - אשר ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב'''נוי סוכה''' - לא על גבי הסכך ולא על גבי הדפנות. | ||
גרסה מ־10:26, 14 בנובמבר 2016
מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה דף ל עמוד ב שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אולם אסור להוריד אותם לפני תום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו!"
בהיום יום חלק שני - כותב הרבי מלך המשיח - אשר בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה - לא על גבי הסכך ולא על גבי הדפנות.
חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - לדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.
בפועל נהגו חסידים רבים לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.
קישורים חיצוניים
- אין מנהגנו בנוי סוכה, שבועון התקשרות גליון תתר