הכנסה ל'חדר': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעדמ הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}. | בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעדמ הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}. | ||
ההכנסה לחיידר של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות | ההכנסה לחיידר של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־19:39, 12 בנובמבר 2016
הכנסה לחיידר הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת לימוד התורה של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.
אדמו"ר הריי"צ התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים[1].
מנהגי הכנסה לחיידר
בקהילות חב"ד נהוג להכניס את הילד לחיידר בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג התספורת עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'חיידר'.
האבא עוטף את הילד בטלית כאשר מוליך את בנו לראשונה לחיידר כדי לשמור עליו מעין הרע[2], גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.
כאשר מגיעים לחיידר, מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד המלמד שקורא איתו את אותיות האל"ף בי"ת מתוך הדף הראשון של ספר התניא[3], ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות[4], וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה[5].
בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם קופה בין כולם כדי שיתנו צדקה.
ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי"[6].
הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"[7], והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה לחיידר.
על יסוד מנהגו של אדמו"ר הזקן, זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו[8] ובכמה שיחות[9] התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.
גיל ההכנסה לחיידר
בנוגע לגיל ההכנסה לחיידר מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה לחיידר בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.
אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה לחיידר של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו[10] את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת התספורת, אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את אותיות האל"ף בי"ת
אצל רבותינו נשיאינו
כאשר הכניסו את אדמו"ר האמצעי ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצוה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה של אדמו"ר הזקן לחנך את בנו, ואילו אדמו"ר הזקן ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו[11].
בערב ראש השנה תקנ"ג מלאו שלוש שנים מלידתו של אדמו"ר הצמח צדק. למחרת ראש השנה, בצום גדליה נפטרה אמו הרבנית דבורה לאה, ובי"א תשרי התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו אדמו"ר הזקן שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות[12]. באותו מעדמ הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא[13] על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא[14].
ההכנסה לחיידר של אדמו"ר הרש"ב התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים[15], ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד[16].
לקריאה נוספת
- לקט בנושא הכנסת הילד לחדר, תשורה מטקס ההכנסה לחדר של החייל בצבאות ה' מנחם מענדל עמר, תשע"ו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לשמע אוזן מדור אדמו"ר הריי"צ אות כא, לחסיד ר' פנחס אלטהויז. ושם: "מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה".
- ↑ נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".
- ↑ לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.
- ↑ שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.
- ↑ ישעיה נ, ד-ו.
- ↑ יחזקאל ג, ג.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.
- ↑ ראו לדוגמא שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.
- ↑ כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב חיים הלל אזימוב: ב"ה, ד' אלול, השי"ת
הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'
מוהר"ר חיים הלל שי' שלום וברכה
במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.
בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו
מנחם שניאורסאהן. - ↑ שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מתחילת הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא אות זעירא, הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב לסיומו של הספר.
- ↑ צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.
- ↑ ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. ספר השיחות תרצ"א עמוד 145.