אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==השורש הראשון למידת הגבורה== | ==השורש הראשון למידת הגבורה== | ||
אל אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא[[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}. | אל אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שב[[אור אין סוף]], בחסידות מובא בדרך כלל כ"[[גבורה]] ([[ה' גבורות]]) ד[[עתיק יומין]]" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שב[[כתר]] (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]] ופנימיות הכתר - [[עתיק יומין]]){{הערה|תניא [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד'}}. | ||
כל הספירות שבכתר הינם שורש ומקור לאותם [[ספירות]] שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו [[עולם האצילות]], וכך גם מידת ה[[גבורה]] שב[[כתר]] ב[[עתיק יומין]] הינו היסוד והשורש ל[[מידת הגבורה]] שבעולם האצילות, ושב[[עולם הבריאה]] וכו', היינו ש"בוצינא דקרדוניתא" שקאי על הגבורה דעתיק יומין הינו המקור לכל [[מידת הגבורה]] שבכל העולמות. | כל הספירות שבכתר הינם שורש ומקור לאותם [[ספירות]] שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו [[עולם האצילות]], וכך גם מידת ה[[גבורה]] שב[[כתר]] ב[[עתיק יומין]] הינו היסוד והשורש ל[[מידת הגבורה]] שבעולם האצילות, ושב[[עולם הבריאה]] וכו', היינו ש"בוצינא דקרדוניתא" שקאי על הגבורה דעתיק יומין הינו המקור לכל [[מידת הגבורה]] שבכל העולמות. | ||