שבע התורות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==תיאור מעמד מסירת התורות== | ==תיאור מעמד מסירת התורות== | ||
ביום ו' עש"ק [[יו"ד אלול]] [[תרנ"ב]] הי' חתונת הרבנית [[מוסיא]], השבע ברכות האחרונות היו ביום ה', ביום הזה נסע | ביום ו' עש"ק [[יו"ד אלול]] [[תרנ"ב]] הי' חתונת הרבנית [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|מוסיא]], השבע ברכות האחרונות היו ביום ה', ביום הזה נסע אדמו"ר הרש"ב על האוהל. | ||
בבואו מהאוהל ביום ה' הנ"ל היה ה[[שבע ברכות]] ואמר מאמר שוש תשיש, ואמר כי הוא מאמר הל"ב שאמר אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אחר חתונתו. | בבואו מהאוהל ביום ה' הנ"ל היה ה[[שבע ברכות]] ואמר מאמר שוש תשיש, ואמר כי הוא מאמר הל"ב שאמר אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אחר חתונתו. | ||
ביום ו' עש"ק הנזכר נסע עוד הפעם על האוהל, והיה שם עד זמן מאוחר, ובבואו | ביום ו' עש"ק הנזכר נסע עוד הפעם על האוהל, והיה שם עד זמן מאוחר, ובבואו היה ניכר בעיניו כי בכה הרבה, אצל המקורבים הי' כל הענין לפלא בעיניהם נסיעתו ביום השבע ברכות על האוהל וגם למחרתו. | ||
בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפלה בש"ק תבוא הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל | בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפלה בש"ק תבוא הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל ברשפי אש והתלהבות מיוחדת. דרכו היה בש"ק ללמוד שיעורים לפני הקידוש, וישנם שיעורים שהיה לומד לאחר הקידוש, ובעת הקידוש היה מברך על פירות העץ והאדמה להרבות בברכות, בש"ק ההוא מחמת גמרו התפלה בשעה מאוחרת הספיק רק לקדש ולהתפלל מנחה וליטול הידים לסעודת ש"ק. | ||
בשמע"צ [[תרנ"ג]] בעת הפאַרברענגען סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו עד שיש לו הוראה על זה, "און די הוראה איז אז דער ענין ווערט בַא עם נתעצם" (כלומר ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא התעצמות והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז שהענין נתעצם אצלו. | בשמע"צ [[תרנ"ג]] בעת הפאַרברענגען סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו עד שיש לו הוראה על זה, "און די הוראה איז אז דער ענין ווערט בַא עם נתעצם" (כלומר ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא התעצמות והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז שהענין נתעצם אצלו. | ||
בתמורה ליגיעה להפצת תורת החסידות, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, קום לאָמיר גיין הערן תורה פון דעם בעש"ט (הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט), ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים. | בתמורה ליגיעה להפצת תורת החסידות, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, קום לאָמיר גיין הערן תורה פון דעם בעש"ט (הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט), ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים. | ||