39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " עני " ב־" עני "
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
מ (החלפת טקסט – " עני " ב־" עני ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עני המהפך בחררה''' הוא דין הלכתי ולפיו עני המהפך בחררה כלומר חתיכת עוגה שמצא, ובא אחר ונטלו ממנו נקרא רשע, למרות שהעני עדיין לא ביצע מעשה קניין על הדבר שמצא, הסברא היא שמכיון שאדם התחיל לעשות פעולות כדי להרויח שלא על חשבון אחרים, ובא אחר ומונע ממנו אפשרות זאת, מעשה זה הוא מעשה רשעות. | '''עני המהפך בחררה''' הוא דין הלכתי ולפיו [[עני]] המהפך בחררה כלומר חתיכת עוגה שמצא, ובא אחר ונטלו ממנו נקרא רשע, למרות שהעני עדיין לא ביצע מעשה קניין על הדבר שמצא, הסברא היא שמכיון שאדם התחיל לעשות פעולות כדי להרויח שלא על חשבון אחרים, ובא אחר ומונע ממנו אפשרות זאת, מעשה זה הוא מעשה רשעות. | ||
כלל זה קיים כאשר אדם התחיל להתעסק במקצוע מסויים במקום מסויים שבו אין מספיק לקוחות לשני אנשים, ובא אדם אחר ומתעסק גם הוא באותו מקצוע, שרשעות היא, מכיון שיכול הוא להתעסק במקצוע אחר, ומכיון שבוחר הוא בדוקא באותו מקצוע על חשבונו של יהודי אחר רשע הוא. | כלל זה קיים כאשר אדם התחיל להתעסק במקצוע מסויים במקום מסויים שבו אין מספיק לקוחות לשני אנשים, ובא אדם אחר ומתעסק גם הוא באותו מקצוע, שרשעות היא, מכיון שיכול הוא להתעסק במקצוע אחר, ומכיון שבוחר הוא בדוקא באותו מקצוע על חשבונו של יהודי אחר רשע הוא. | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
במסכת קידושין{{הערה| נט א}} נאמר: עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע. | במסכת קידושין{{הערה| נט א}} נאמר: [[עני]] המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע. | ||
ברש"י שם כתב שמדובר בחררה של הפקר. בתוספות שם הקשה על כך מהמובא במסכת בבא מציעא {{הערה| בשנים אוחזין (ב"מ דף י.)}}, ראה את המציאה ונפל לו עליה או שפירש טליתו עליה ובא אחר ונטלה הרי היא שלו, וכן מי שליקט מקצת הפאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותו הימנה ואמאי עני מהפך בחררה הוא. | ברש"י שם כתב שמדובר בחררה של הפקר. בתוספות שם הקשה על כך מהמובא במסכת בבא מציעא {{הערה| בשנים אוחזין (ב"מ דף י.)}}, ראה את המציאה ונפל לו עליה או שפירש טליתו עליה ובא אחר ונטלה הרי היא שלו, וכן מי שליקט מקצת הפאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותו הימנה ואמאי [[עני]] מהפך בחררה הוא. | ||
דעת [[רבינו תם]] שם היא שאיסור זה לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר אחד וחבירו מקדים וקונה, כי למה מחזר על זאת שטרח בה חבירו ילך וישתכר במקום אחר, אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת. | דעת [[רבינו תם]] שם היא שאיסור זה לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר אחד וחבירו מקדים וקונה, כי למה מחזר על זאת שטרח בה חבירו ילך וישתכר במקום אחר, אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת. | ||