קידוש החודש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קטגוריה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]] | [[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]] | ||
בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] | '''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה. | ||
==במקרא== | |||
המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] לישראל היא מצוות קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}: | המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] לישראל היא מצוות קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} | |תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} | ||
מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש". | |||
==רקע== | |||
לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל. | |||
כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא במוצאי [[שבת]] ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. | כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא במוצאי [[שבת]] ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
==כללים בחישוב== | ==כללים בחישוב== | ||
קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות. | |||
ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש ב[[ספר החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות. | ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש ב[[ספר החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות. | ||
גרסה מ־21:24, 17 בנובמבר 2016
קידוש החודש על פי הראיה הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל בית דין סמוכים - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך ראש החודש לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה.
במקרא
המצווה הראשונה שנאמרה על ידי הקב"ה לישראל היא מצוות קידוש החודש[1]:
ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה[2]
מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר הקב"ה עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".
רקע
לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה[3] והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.
כת הצדוקים, כפרו בתורה שבעל פה, והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור ספירת העומר דווקא במוצאי שבת ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של פסח יחול בשבת וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.
על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הירח, ואף שעל פי התורה צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.
לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו בית דין שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן ראש השנה נחגג יומיים, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.
כללים בחישוב
קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של הצדוקים להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.
ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר החזקה לרמב"ם, כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות.
לא אד"ו ראש
אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש", דהיינו - היום הראשון של ראש השנה לא יכול לחול בימים א' ד' ו', ועל דרך זה ישנו הכלל "לא בד"ו פסח" שיומו הראשון של פסח אינו חל בימים ב' ד' ו'.
בחסידות כלל זה מוסבר על פי פנימיות הענינים, מכיון שיומו הראשון של ראש השנה הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד ספירת החסד, יום ד' הוא כנגד ספירת הנצח שהוא גם בקו הימין של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים[4].