12,050
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
למרות שמעולם לא נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]], הרגיש אליו קשר נפשי חזק מאוד. בספרו "צמח דוד" הוא מספר על חלום שהיה לו בליל [[ראש השנה]] ובו נפגש עם אחד מצדיקי הדור, אשר על פי הידוע במשפחתו הכוונה היא לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|וכמו שכותב בעצמו בספר החזיונות שלו המונח בכתב יד}} שהופיע אליו בחלומו מעוטר בטלית ותפילין: את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום, בפ"ק דברכות דרשו חז"ל בכאן על פרשיות של תפילין של הקב"ה | למרות שמעולם לא נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]], הרגיש אליו קשר נפשי חזק מאוד. בספרו "צמח דוד" הוא מספר על חלום שהיה לו בליל [[ראש השנה]] ובו נפגש עם אחד מצדיקי הדור, אשר על פי הידוע במשפחתו הכוונה היא לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|וכמו שכותב בעצמו בספר החזיונות שלו המונח בכתב יד}} שהופיע אליו בחלומו מעוטר בטלית ותפילין: את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום, בפ"ק דברכות דרשו חז"ל בכאן על פרשיות של תפילין של הקב"ה | ||
וישראל יעו"ש. ונראה לי בעז"ה לרמז בכאן | וישראל יעו"ש. ונראה לי בעז"ה לרמז בכאן | ||
על פי מה שחלמתי בליל [[ראש השנה]] שנת [[תש"א]] שבא אלי הרב וכו' מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין דרבינו תם, וכו' וגם אני הייתי מעוטף | על פי מה שחלמתי בליל [[ראש השנה]] שנת [[תש"א]] שבא אלי הרב וכו' מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין דרבינו תם, וכו' וגם אני הייתי מעוטף ב[[טלית]] ומעוטר ב[[תפילין דר"ת]], ושאל ממני לומר איזה דברי תורה, ואמרתי כתיב "אני לדודי ודודי לי", בפסוק זה נרמז מה שכתוב | ||
בתורה קדש לי כל בכור, ובזוה"ק כתב ע"ז הפסוק קדש לי כל בכור סודות גדולות ברמזי תפילין, והארכתי בזה ואמרתי החילוק שבין תפילין דרש"י לתפילין דרבינו תם, דידוע דיש ב' בחינות התעוררות, א' הוא כשיש לאדם [[אתערותא דלתתא]], ואח"כ בא לו [[אתערותא דלעילא]], ויש מי שאינו במדריגה זו, אלא אינו מתעורר כלל, אלא כשמעוררין אותו באתערותא דלעילא ואינו מתעורר אח"כ באתערותא דלתתא. | בתורה קדש לי כל בכור, ובזוה"ק כתב ע"ז הפסוק קדש לי כל בכור סודות גדולות ברמזי תפילין, והארכתי בזה ואמרתי החילוק שבין תפילין דרש"י לתפילין דרבינו תם, דידוע דיש ב' בחינות התעוררות, א' הוא כשיש לאדם [[אתערותא דלתתא]], ואח"כ בא לו [[אתערותא דלעילא]], ויש מי שאינו במדריגה זו, אלא אינו מתעורר כלל, אלא כשמעוררין אותו באתערותא דלעילא ואינו מתעורר אח"כ באתערותא דלתתא. | ||