רחיצת פניו ידיו ורגליו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''רחיצת פניו ידיו ורגליו''' היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רחיצת פניו ידיו ורגליו''' היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]].
'''רחיצת פניו ידיו ורגליו''' היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]].


==בערב שבת==
==בערב שבת==
רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.
רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.


מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואינו אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו חייב כל אדם{{הערה|וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אח"כ בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בע"ש כמ"ש רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.}}.
מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם{{הערה|וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אח"כ בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בע"ש כמ"ש רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.}}.


טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}.
טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה מ־20:57, 16 בספטמבר 2016

רחיצת פניו ידיו ורגליו היא רחיצה המוזכרת בגמרא, ועל פי הקבלה יש לנהוג בה גם כיום וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אדמו"ר הזקן).

בערב שבת

רחיצה זו של פניו ידיו ורגליו בערב שבת מקורה במסכת שבת: מאי מצוה, דאמר רב יהודה כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעי ע"ש מביאין לו עריבה מלאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו.

מובא בכתבי האר"י ז"ל שזמנה בזמן של כניסת השבת ממש, בזמן שיש עליית העולמות התחתונים לשרשם, ומובא במצת שמורים שער הברכות, כי אע"פ שאין נוהגין אנו ברחיצת הרגלים בימות החול, שזה רק לאנשים רמי מעלה שיש בזה כוונה עמוקה, כמו שמוסבר שם, ואין אנו נוהגים אלא ברחיצת פנים וידים לבד, מכל מקום ברחיצה זו שבערב שבת חייב כל אדם[1].

טעם העלאה זו כדי מחלק הרע שבקליפת נוגה לעלות יחד עם עליית העולמות בשבת[2].

הערות שוליים

  1. וזה לשונו: אבל בשבת שעולים נה"י דזעיר למעלה כנודע בקבלת שבת בסוד 'רחצתי את רגלי' בשבת, 'איככה אטנפם' אח"כ בחול, ואז מצוה לאדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בע"ש כמ"ש רז"ל בפ' במה מדליקין. עכלה"ק.
  2. תורה אור כי תשא קיב, ד