יונה איידלקופ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. בארץ מצא כר נרחב לפעילות ב[[הפצת המעיינות]] חוצה. יחד עם הרב [[משה ירוסלבסקי]] אירגן את הקמת [[חדרי תורה אור]] בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות. | לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. בארץ מצא כר נרחב לפעילות ב[[הפצת המעיינות]] חוצה. יחד עם הרב [[משה ירוסלבסקי]] אירגן את הקמת [[חדרי תורה אור]] בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות. | ||
במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. היתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס | במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. היתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ל[[יחידות]] לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע ל[[ארצות הברית]] היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות. | ||
קשרים אלה ניצלו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] למען [[הפצת המעיינות]] וה[[מבצעים]]. | קשרים אלה ניצלו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] למען [[הפצת המעיינות]] וה[[מבצעים]]. | ||
גרסה מ־15:20, 1 בנובמבר 2016
הרב יונה איידלקופ שכונה בפי חסידים "ר' יונה רוסטובע'ר", וכונה על ידי הרבי בשם "ר' יונה עושה אידישקייט", היה עסקן רב פעלים ברוסטוב ובתחום החינוך בארץ הקודש וניהל את רשת מוסדות חדרי תורה אור. לאחר פטירתו כתב עליו הרבי "ורבים השיב מעוון".
תולדות חיים
|
"'ר' יונה עושה אידישקייט' כינה אותו הרבי, וזאת על שום פעילותו הכבירה בכל התחומים, לאחר פטירתו כתב עליו הרבי ורבים השיב מעוון, תואר המסמל יותר מכל את עשייתו הברוכה. הוא פעל בתחום החינוך עסק במבצעים ותרם למען התפתחות כפר חב"ד. למרות עיסוקיו הרבים מצא זמן לפעול רבות למען הפרט. כשהיה רואה את אחד מתושבי כפר חב"ד ופניו אינם כתמול שלשום, היה מברר את אשר על ליבו ועוזר לו כפי יכולתו". |
| מתוך הכריכה האחורית לספר גזע חסידים |
ר' יונה נולד בניקולייב שבאוקראינה. ובצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה לרוסטוב, שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד למלחמת העולם השנייה. ברוסטוב השתתף בהעברת ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב לפי הוראות הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
עסקן חינוכי בארץ הקודש
| ערך מורחב – חדרי תורה אור |
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את ברית המועצות, ולאחר נדודים הגיע לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד. בארץ מצא כר נרחב לפעילות בהפצת המעיינות חוצה. יחד עם הרב משה ירוסלבסקי אירגן את הקמת חדרי תורה אור בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.
במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. היתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ליחידות לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע לארצות הברית היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.
קשרים אלה ניצלו ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש למען הפצת המעיינות והמבצעים.
תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון לכפר חב"ד היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט שז"ר היה הוא תמיד מצטרף למשלחת ולא בכדי. הפרזידנט שז"ר התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.
פעילות מאחורי מסך הברזל
קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות ברית המועצות. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל, חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות לקברי רבותינו נשיאינו. פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.
שנותיו האחרונות
ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, מבצע תפילין ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. את מבצע תפילין החל עוד שנים רבות, לפני שהרבי הכריז על המבצע.
נפטר בתחילת שנת תשכ"ז. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח תפילין עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.
משפחתו
- בנו, ר' זאוויל איידלקופ.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בהוצאת המשפחה, תשס"ז.
- עושה אידישקייט, תולדות הרה"ח ר' יונה איידלקאפף, תשורה משמחת הנשואין של דוד וחיה פולטוראק, ט' שבט תשע"ב.