הזאל הגדול (ליובאוויטש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " רוסיה," ב־" רוסיה,") |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''זאל''' - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש. | '''זאל''' - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש. | ||
'''הזאל הגדול''' הינו בנין | '''הזאל הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערת שוליים|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
גרסה מ־05:40, 9 בנובמבר 2016
זאל - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי האידיש יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
הזאל הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[1]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).
בזאל הגדול היה משתה החתונה הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם היתה חגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם היתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה ב[[י"ג אלול תרנ"ז]].
על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
הערות שוליים
- ↑ ראה תורת שמואל תרכ"ז עמ' תק"ז