אברהם פריז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח: תקלדה) |
מ (←משפחתו: תקלדה) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*[[ברוך פריז]]. | * ר' [[ברוך פריז]]. | ||
*אהרון פריז. | *ר' אהרון פריז. | ||
*שלום בער פריז. | *ר' שלום בער פריז. | ||
'''חתניו:''' | '''חתניו:''' | ||
*[[אפרים וולף]]. | * ר' [[אפרים וולף]]. | ||
*[[שניאור זלמן לוין]]. | * ר' [[שניאור זלמן לוין]]. | ||
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. | * ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. | ||
*[[אפרים צבי לרר]]. | * ר' [[אפרים צבי לרר]]. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־18:39, 24 באוגוסט 2016
הרב אברהם פריז (י"ד אדר תרמ"ט-כ"ב אלול תשכ"ח) היה מחלוצי הפצת מעיינות החסידות בארצות הברית, בא כוח המרכז לענייני חינוך ומבקר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. וחסיד המקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו.
תולדות חיים
נולד בפורים שנת תרמ"ט, בבוברויסק שברוסיה הלבנה.
היתה לו השתוקקות גדולה ללמוד תורה, לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו לליובאוויטש, והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד בישיבה, שם היה מ'התמימים החשובים' בישיבה. לאחר נישואיו התגורר בויטבסק שם הנחיל לאנ"ש את ערכי החסידות והנהגותיה כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.
בשנת תרפ"ו עלה לארץ הקודש, והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים. ר' אברהם התגורר בפתח תקווה, ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר חלב וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד לארצות הברית בשנת תרח"צ והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב אליהו ייאכיל סימפסון. בארצות הברית, עסק רבות בהפצת המעיינות במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות הרבי הריי"צ, ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי נשיא דורנו בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי.
ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של בית המקדש במו ידיו.
בשנת תש"ט, שלחו אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, כבא כוח מרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי נשיא דורנו. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה ל'מבקר' במוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ.
פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח
התקשרותו העצמית של ר' אברהם לרבי היתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס לרבי כאל המלך המשיח עוד בשנים בהם חסידים לא נהגו להזכיר זאת. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א". בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל התוועדות חסידית שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.
ר' אברהם טען, כי כשם שבין יו"ד שבט השי"ת ליו"ד שבט תשי"א, הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל אנ"ש מארץ הקודש ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.
ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.
שתי נקודות אלו, הביאו את ר' אברהם בשנת תשכ"ה לבשר לעם ישראל את המסר הכפול הזה. ר' אברהם הדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו בישר "לאחינו בני ובנות ישראל' שהרבי הוא מלך המשיח, "והוא אינו צריך את בחירתנו מפני שבו בחר השם", ר' אברהם קרא בכרוז "לכל אחד ואחד להתקשר איתו על ידי מכתבים בשביל טובתו הפרטית בענייני הצטרכותו".
בחודש סיון הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. כשאחד מעותקי הכרוז הגיע לרבי, ציווה מיד על המזכירות להבריק לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז, וביום כ"ד סיון נתקבל מברק בהול האומר:
"נבהלנו ממכתבו ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות".
מיד עם קבלת ההוראה, החל לאסוף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.
לימים סיפר נכדו ר' לוי פריז: "במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סבי כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם "מתביישים ללכת ברחובות תל אביב", עצר הרבי את הפרסום"[1].
נפטר בכ"ב אלול תשכ"ח ומנוחתו כבוד בבית העלמין 'סגולה' בפתח תקווה.
משפחתו
בניו:
- ר' ברוך פריז.
- ר' אהרון פריז.
- ר' שלום בער פריז.
חתניו:
- ר' אפרים וולף.
- ר' שניאור זלמן לוין.
- ר' אברהם חנוך גליצנשטיין.
- ר' אפרים צבי לרר.
לקריאה נוספת
- אחד היה אברהם - ספר ביוגרפיה על ר' אברהם, ר' אליהו וולף, תשס"א.
- ארבעה חסידים - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- קובץ 'חסידים איין משפחה' ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמתית. בהוצאת ועד "חיילי בית דוד".
- חסיד, מה השאיפה שלך? - טורו של משיח פרידמן, מתוך שבועון בית משיח, פרשת במדבר תשע"ו
