ראקשיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] חזר הרב לויטין לראקשיק לאחר | הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב [[אפרים וולף]] והרב [[חיים גוטניק]] שלמדו בישיבת טלז, אך התקרבו לחסידות על ידי החסידים תושבי העיר. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] חזר הרב לויטין לראקשיק לאחר שהשתחרר ממאסרו בסיביר, וכיהן כרב העיר במשך שנה וחצי נוספות, עד שנשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ כ[[שד"ר]] לארצות הברית. | |||
בתקופת [[השואה]] עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש סיון של שנת [[תש"א]] נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, [[כ"ב אב|כ"ב]]-[[כ"ג אב]], ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם. | בתקופת [[השואה]] עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש סיון של שנת [[תש"א]] נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, [[כ"ב אב|כ"ב]]-[[כ"ג אב]], ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם. | ||
גרסה מ־12:14, 12 באוגוסט 2016
העיירה ראקשיק (בשפת המקור: Rokiškis (רוֹקישקיס)[1]) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה[2]. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב שמואל לויטין אף כיהן בה כרב עיר. בשנת תרצ"א זכו החסידים בעיר שאדמו"ר הריי"צ יערוך ביקור מיוחד בעיר וישהה בה במשך תשעה ימים.
היסטוריה
ההתיישבות הראשונה במקום היתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.
בשנת תרל"ג החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.
עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של רוסיה, אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש.
בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח.
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי אדמו"ר הצמח צדק ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות.
רב העיירה היה הרב אשר מרגלית, ולאחר פטירתו בשנת תרס"ו החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב שמואל לויטין, ששימש בתפקיד זה עד שנת תרע"ה, אז עזב את העיר בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו אף פעל בעיר סניף של ישיבת תומכי תמימים.
בשנת תרצ"א זכו החסידים בעיר שאדמו"ר הריי"צ יערוך ביקור מיוחד בעיר וישהה בה במשך תשעה ימים.
הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב אפרים וולף והרב חיים גוטניק שלמדו בישיבת טלז, אך התקרבו לחסידות על ידי החסידים תושבי העיר.
בשנת תרצ"ז חזר הרב לויטין לראקשיק לאחר שהשתחרר ממאסרו בסיביר, וכיהן כרב העיר במשך שנה וחצי נוספות, עד שנשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ כשד"ר לארצות הברית.
בתקופת השואה עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש סיון של שנת תש"א נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, כ"ב-כ"ג אב, ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם.
חסידי חב"ד בעיר
- הרב פסח רוך
- הרב שמואל לויטין - רב העיר בין השנים תרס"ו-תרע"ה, תרצ"ז-תרח"צ
- הרב פינייע ראקשיקער
- הרב אשר מרגלית - מחסידי חב"ד-ליאדי ורב העיר
- הרב חיים הלל אזימוב - יליד העיר, וממנהלי מוסדות חב"ד בפריז