סיום מסכת

סיום מסכת הוא דבר המשמח ביותר, ולכן נהגו לערוך סעודת סיום לכבוד סיום המסכת - כדאיתא במסכת שבת (קיח, ב) "תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן".

סיום משניות

ישנו משא ומתן באחרונים אם סיום מסכת במשניות לבד נחשב לסיום מסכתא, על מנת לומר קדיש בסיומו, והאם נחשבת הסעודה לסעודת מצווה שאפשר לעורכה עם בשר גם בתשעת הימים ולפטור מתענית בתענית בכורות.

ישנם המביאים ראיה מדברי הגמרא בשבת דלעיל, שהרי אז לא היתה עדיין הגמרא, ואעפ"כ אמר אביי שנוהג הוא לעשות סעודה על סיום המסכת. אך הרבי דוחה ראיה זו שמכיון שגם אז למדו את הפלפול הכתוב בגמרא נחשב סיום מסכת המשנה כעין סיום מסכת הגמרא שלנו.

הרבי מכריע גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, אך על סיום על כל ששה סדרי משנה, כבר נהגו ישראל לערוך סיום, ומנהג ישראל תורה.

סיומים שונים

נהגו בקרב חסידים, וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב". הרבי הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כמו מסכת מידות וכדומה.

נהגו לערוך סיום מסכת בערב פסח כדי להפטר מתענית בכורות המוטל על כל בכור. וכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, יש שנהגו לערוך סיום על מסכת תענית דווקא.

שבת הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת.

סיום על מסכת בירושלמי

לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת בירושלמי, שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע מכל כלל, שהרי אפילו על מסכתות משניות לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו אפילו לערוך על פרק אחד בלבד סיום מסכת, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי.

שיחות הרבי בנושא

• עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)

• האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)

• סיום על מסכת בירושלמי. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)

• סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)

• סיום בתשעת הימים. שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)

• שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמ' 300 (עמ' 297)