ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " תהילים " ב־" תהילים ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם ניגונים של '''טעמי קריאה''' בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. | בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם ניגונים של '''טעמי קריאה''' בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. | ||
ב[[ספר הצאצאים]] מסופר שאדמור הזקן לימד את נכדו הצ"צ ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהילים משלי ואיוב], | ב[[ספר הצאצאים]] מסופר שאדמור הזקן לימד את נכדו הצ"צ ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהילים]] משלי ואיוב], | ||
הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לרבי הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. | הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לרבי הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. | ||
גרסה מ־09:27, 11 ביולי 2016
בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים של טעמי קריאה בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
בספר הצאצאים מסופר שאדמור הזקן לימד את נכדו הצ"צ ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהילים משלי ואיוב], הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לרבי הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
טעמים להפטרה
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. לאדמו"ר הזקן היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
- ההפטרה של "שובה ישראל".
- הפסוק "מי א-ל כמוך" בהפטרה של יום-הכיפורים.
- התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר נשיאי חב"ד קוראים בניגון מיוחד).
טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים.
טעמים למגילת אסתר
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את מגילת אסתר. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.
טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - בספר הניגונים חלק א'.
טעמים לימים נוראים
טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים.
טעמים לקריאת התורה
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים.
המקור לטעמים
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בע"פ.