תקנת לימוד הרמב"ם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:הרבי עם רמבם לעם.JPG|left|thumb|250px|הרבי בפתח ה[[סוכה]] עם ספר הרמב"ם בידו]]
+[[תמונה:הרבי עם רמבם לעם.JPG|left|thumb|250px|הרבי בפתח ה[[סוכה]] עם ספר [[הרמב"ם]] בידו]]
 '''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "יד החזקה" ל[[רמב"ם]], אותו ייסד [[הרבי]] באחרון של פסח בשנת [[תשמ"ד]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה, שהרמב"ם הוא היחיד שמביא את כל דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים כיום.
 ==מסלולי הלימוד==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בהתוועדות שבת "וישב", כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב"ם.
-הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל [[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, למדו התמימים את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת י' שבט, יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.
+הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל [[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו התמימים את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת י' שבט, יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.
 החלוקה נערכה לפי ה"הלכות" ונטלו בה חלק השלוחים, הרבנים, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיר. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקי, ייטלו את המשימה על שכמם. היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורני. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אוריין.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 בי"א ניסן תשד"מ. הרבי עורך סיום על הרמב"ם. הוא אינו מציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים במרוקו, אך התמימים בקזבלנקה הבינו אז עפעס טוט זיך דא. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):
-"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת הרמב"ם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם.
+"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם.
 ומפרט הרבי:
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 "בנוגע ללימוד הש"ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנה, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד הש"ס כולו. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את הש"ס כולו.
-וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר הרמב"ם באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד הרמב"ם בסמיכות ליום הולדתו של הרמב"ם השתא.
+וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא.
-אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדר, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר הרמב"ם במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, על ידי זה שמצטרף ביחד עם עוד כמה וכמה מישראל".
+אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדר, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר [[הרמב"ם]] במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, על ידי זה שמצטרף ביחד עם עוד כמה וכמה מישראל".
 עתה נכנס הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל אחד ילמד את כל ספר "משנה תורה":
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 "וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין לימוד הש"ס ללימוד הרמב"ם:
-ידוע הכלל שהרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זה. ומזה מובן, שלימוד הרמב"ם צריך להיות על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי הרמב"ם שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמב"ם הסתמך על מ"ש בהלכות שלפנ"ז. מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש"ס יהיה על הסדר.
+ידוע הכלל שהרמב"ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זה. ומזה מובן, שלימוד [[הרמב"ם]] צריך להיות על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי [[הרמב"ם]] שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמב"ם הסתמך על מ"ש בהלכות שלפנ"ז. מה שאין כן בלימוד הש"ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש"ס סמך על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש"ס יהיה על הסדר.
-ונמצא, שאם יחלקו את הרמב"ם בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי הרמב"ם שבטעות יסודם, מכיון שעדיין לא למד את דברי הרמב"ם בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר הרמב"ם ושלל טעות זו.
+ונמצא, שאם יחלקו את [[הרמב"ם]] בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש"ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי [[הרמב"ם]] שבטעות יסודם, מכיון שעדיין לא למד את דברי [[הרמב"ם]] בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר [[הרמב"ם]] ושלל טעות זו.
 ולכן, העצה היעוצה היא - שכל אחד ילמד בעצמו את כל ספר הרמב"ם, ועל הסדר דווקא, שאז יהיה הלימוד כדבעי.
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 דברים ברוח זו אמר הרבי גם ביחידות הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.
-או אז נכנסה תקנת לימוד הרמב"ם לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז ניסן התשע"ד (27.04.2014)}}, ומאז ועד היום ממומשת התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראל.
+או אז נכנסה תקנת לימוד [[הרמב"ם]] לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז ניסן התשע"ד (27.04.2014)}}, ומאז ועד היום ממומשת התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראל.
 יהודי מרוקו קבלו הודעה רשמית מהתמימים על התקנה הכלל עולמית במנשר שהפיצו התלמידים השלוחים:
-"בשבח והודי' לק-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת הרמב"ם שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר [[הרבי]] אודותה בההתוועדות ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו).
+"בשבח והודי' לק-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת [[הרמב"ם]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר [[הרבי]] אודותה בההתוועדות ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו).
 "ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי על הרמב"ם, דהיינו שיחלקו את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזה, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ"ב).
@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 "ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימוד, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישלים".
-"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר הרמב"ם באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד הרמב"ם בסמיכות ליום הולדתו של הרמב"ם השתא".
+"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר [[הרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד [[הרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] השתא".
 ==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==
@@ שורה 69: / שורה 69: @@
 * רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[אשכול]] ([[שי למורא]]).
 * רמב"ם השלם בהוצאת [[חזק]].
-* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון הרמב"ם השלם.
+* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.
 * רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.
 * רמב"ם עם תרגום לאנגלית בהוצאת מאזנים.
-כמו כן מודפס הרמב"ם בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק א' עם תרגום לאנגלית.
+כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק א' עם תרגום לאנגלית.
 החל משנת [[תשע"ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק א' עם תרגום וביאור באנגלית.
@@ שורה 79: / שורה 79: @@
 ==סיום הרמב"ם==
 {{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}
-[[תמונה:סיום רמבם.jpg|left|thumb|250px|מעמד סיום הרמב"ם באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]
+[[תמונה:סיום רמבם.jpg|left|thumb|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]
 בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קבל ועדה.
 ===מקורות מנהג הסיום===
-א. מנהג ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערה|1= שבת פרשת לך לך תנש"א - התוועדויות ע' 267: "בתורה שבכתב, ומזה מובן גם בנוגע לתושבע"פ, משנה תורה".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד הרמב"ם ש"מקבץ לתורה שבעל פה כולה" על ידי רבים מישראל{{הערה|1=שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו)".}}
+א. מנהג ישראל (תורה היא) שעושים שמחה לגמרה של תורה{{הערה|1= שבת פרשת לך לך תנש"א - התוועדויות ע' 267: "בתורה שבכתב, ומזה מובן גם בנוגע לתושבע"פ, משנה תורה".}} ומכל שכן וקל וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על ידי יחיד מישראל, ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד [[הרמב"ם]] ש"מקבץ לתורה שבעל פה כולה" על ידי רבים מישראל{{הערה|1=שם הערה 12: ""כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו)".}}
 ב. השמחה לגמרה של משנה תורה היא גם לאלה שסדר הלימוד שלהם הוא פרק אחד ליום, כיון שכולם לומדים ומסיימים משנה תורה להרמב"ם, לימוד שוה ממש{{הערה|1= תנש"א שם ע' 268: "שם בנוגע לסיום מסכת - איתא בגמרא "אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא לרבנן", היינו, שה"יומא טבא" (שמחה) הוא לא רק ללומד ומסיים המסכתא ("צורבא מדרבנן דשלים מסכתי'"), אלא גם לשאר התלמידים ("רבנן" סתם) שלא למדו וסיימו מסכת זו, שגם אצלם נעשה "יומא טבא" (שמחה) [הערה: להעיר ממנהג ישראל בתענית בכורים שגם אלה שלא למדו וסיימו המסכת משתתפים בסעודת מצוה דסיום המסכת ואינם מתענים], ולא רק שמשתתפים בשמחה של רב אחר, אלא ששמחה זו נעשית השמחה שלהם ("יומא טבא לרבנן"), כמו השמחה של לומד ומסיים המסכת [הערה: ועפ"ז יומתק מאמרו של אביי "כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן" - שאביי (ולא (רק) ה"צורבא מרבנן דשלים מסכתי'") עושה "יומא טבא לרבנן"].
@@ שורה 97: / שורה 97: @@
 ===מטה חגיגות הרמב"ם===
-בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד הרמב"ם היומי, נוסד "מטה חגיגות הרמב"ם" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]].
+בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] היומי, נוסד "מטה חגיגות הרמב"ם" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. בראש המטה עמדו הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[אריה לייב קפלן]]. מטה זה, כשאר מוסדות חב"ד באותה תקופה בארץ הקודש, היה כפוף ל[[ארגון הגג]].
-בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"מטה הרמב"ם היומי", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב נחום גולדשמיד, הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
+בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"מטה [[הרמב"ם]] היומי", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב נחום גולדשמיד, הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
-===מטה הרמב"ם היומי===
+===מטה [[הרמב"ם]] היומי===
-בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד הרמב"ם היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.
+בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה [[הרמב"ם]] היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.
 המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.
@@ שורה 111: / שורה 111: @@
 * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1872 שיחת הרבי אודות עריכת סיומים] {{וידאו}} {{אינפו}}
 *  אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://itunes.apple.com/us/app/dbr-mlkwt/id1019846869?ls=1&mt=8 אפל],  [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות : BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian]
-* הרב שלום בער וולף, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד הרמב"ם היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14.01.2014)
+* הרב שלום בער וולף, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד [[הרמב"ם]] היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד (14.01.2014)
 {{הערות שוליים}}