קראים

הצדוקים היוו קבוצה של מינים בתקופת בית שני. הם נקראו כך על שם מנהיגם הראשון - צדוק. צדוק היה תלמידו של אנטיגנוס איש סוכו. צדוק טעה בהבנת מאמר רבו "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", וחשב שכונתו שאין כלל מושג של שכר ועונש. חלק משיטתם היתה שצריכים ללמוד את התורה על פי שכל אנושי. ולכן לא היו מודים במסורת חז"ל.

אבל האמת היא הרי שמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו', ועד שכל הלכה שנפסקה בשולחן ערוך ושאר הספרים שנתקבלו אצל בני ישראל, אין להרהר אחריהם. יש להשתדל אמנם להבין עד כמה שאפשר, אבל גם מה שלא מבינים יש לקיים כפי שכתוב. אבל הצדוקים טענו, שכיון שהתורה "לא בשמים היא", צריך כל אחד ליקח את התורה לפי שכלו.

ולכן, על ניסוך היין שענינו הבנה והשגה - הסכימו, אבל על ניסוך המים שענינו קבלת עול מלכות שמים - התנגדו.