סכנה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הפצת המעיינות " ב־"הפצת המעיינות ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
על פי התורה, על האדם לשמור את עצמו מכל '''סכנה''', העלולה לסכן את גופו, עד שאמרו חז"ל: {{ציטוטון|חמירא סכנתא מאיסורא}}, כלומר חובה על האדם להזהר מספק סכנה, יותר מאשר עליו להזהר מספק עבירה. | על פי התורה, על האדם לשמור את עצמו מכל '''סכנה''', העלולה לסכן את גופו, עד שאמרו חז"ל: {{ציטוטון|חמירא סכנתא מאיסורא}}, כלומר חובה על האדם להזהר מספק סכנה, יותר מאשר עליו להזהר מספק עבירה. | ||
הרבי הורה, כי כל כללי הפצת המעיינות אינם חלים במקרים של ספק סכנה, כך למשל, הורה הרבי כי אין להפיץ חסידות במקום בו יש התנגדות חריפה לחסידות, בו איימו ואף היכו בפועל חסידים שהפיצו את תורת החסידות. | הרבי הורה, כי כל כללי [[הפצת המעיינות]] אינם חלים במקרים של ספק סכנה, כך למשל, הורה הרבי כי אין להפיץ חסידות במקום בו יש התנגדות חריפה לחסידות, בו איימו ואף היכו בפועל חסידים שהפיצו את תורת החסידות. | ||
==איסור אכילת דגים בחלב== | ==איסור אכילת דגים בחלב== | ||
גרסה מ־01:19, 2 באוגוסט 2016
על פי התורה, על האדם לשמור את עצמו מכל סכנה, העלולה לסכן את גופו, עד שאמרו חז"ל: "חמירא סכנתא מאיסורא", כלומר חובה על האדם להזהר מספק סכנה, יותר מאשר עליו להזהר מספק עבירה.
הרבי הורה, כי כל כללי הפצת המעיינות אינם חלים במקרים של ספק סכנה, כך למשל, הורה הרבי כי אין להפיץ חסידות במקום בו יש התנגדות חריפה לחסידות, בו איימו ואף היכו בפועל חסידים שהפיצו את תורת החסידות.
איסור אכילת דגים בחלב
במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, ומכל מקום עם חמאה מותר. וכך נהגו חסידי חב"ד.
הרבי] ברשימות כותב כי "איסור אכילת דגים בחלב מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת נזהרין בזה, ולכן מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מאדמו"ר הצמח צדק".
ובנוגע לדגים עם גבינה, מובא בפתחי תשובה שם בשם רבינו בחיי שגם בזה יש להחמיר, ובין רבני אנ"ש יש מחמירים ויש מקילין.