דוד קיבמן: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 3,872 בתים ,  4 באפריל 2017
הרחבה מתוך הקישור
מ (להתראות העביר את הדף דוד קיובמן ל־דוד קיבמן: כמו בגוף הערך וכך הוגים)
(הרחבה מתוך הקישור)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''דוד קיבמן''' ([[תרמ"ד]] - [[ט' ניסן]] ה'[[תש"ג]]) ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער.  
הרב '''דוד קיבמן''' ([[תרמ"ד]] - [[ט' ניסן]] ה'[[תש"ג]]; ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].  


משנת ה'[[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא.  
==תולדות חיים==
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].


[[הרבי הרש"ב]] אמר עליו שהוא בדרגת ה[[בינוני]] המדובר בספר ה[[תניא]]. וכן אמר עליו שהיה כדאי לייסד את [[תומכי תמימים]] רק בשבילו. ב[[ליובאוויטש וחייליה]] מסופר עליו כי עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה'|עובד]] יומם ולילה.
בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.
 
בשנת [[עת"ר]] התחתן, ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].
 
ב[[מלחמת העולם השניה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].
 
==אישיותו==
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו היתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.
 
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...
 
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמא - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.
 
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.
 
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.


היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].
נפטר ב[[ט' ניסן]] ה'[[תש"ג]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==