מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
מ (להתראות העביר את הדף דוד קיובמן ל־דוד קיבמן: כמו בגוף הערך וכך הוגים) |
(הרחבה מתוך הקישור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דוד קיבמן''' ([[תרמ"ד]] - [[ט' ניסן]] ה'[[תש"ג]] | הרב '''דוד קיבמן''' ([[תרמ"ד]] - [[ט' ניסן]] ה'[[תש"ג]]; ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בערך בשנת [[תרמ"ד]] בעיר [[הורודוק]], ולמד [[תורה]] בשקידה גדולה עד שבגיל 16 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. | |||
[[הרבי הרש"ב]] | בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות. | ||
בשנת [[עת"ר]] התחתן, ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]], ואז עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]]. | |||
ב[[מלחמת העולם השניה]] נמלט - כמו רבים מתושבי רוסיה - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]]. | |||
==אישיותו== | |||
ר' דוד היה ידוע בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו היתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך. | |||
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"... | |||
בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמא - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות. | |||
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר. | |||
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו. | |||
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]]. | היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |