שינה בסוכה – הבדלי גרסאות
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשיחותיו מבאר הרבי על פי דבריו של רבי [[יוסף רוזין]] כי מלשונו של ה[[רמב"ם]] מוכח כי חיוב השינה בסוכה שונה מכל שאר החיובים, של אכילה וכדומה בסוכה. בעוד שהאכילה היא ענין חיובי ומוכרח, כלומר שגם מי שאינו רוצה לאכול עליו מוטלת עליו לאכול בסוכה - לכל הפחות ביום הראשון - כדי להראות בכך את העובדה כי הוא דר בסוכה, הרי שהשינה היא ענין שלילי; כלומר אין כלל מצוה לישון בסוכה, אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. | בשיחותיו מבאר הרבי על פי דבריו של רבי [[יוסף רוזין]] כי מלשונו של ה[[רמב"ם]] מוכח כי חיוב השינה בסוכה שונה מכל שאר החיובים, של אכילה וכדומה בסוכה. בעוד שהאכילה היא ענין חיובי ומוכרח, כלומר שגם מי שאינו רוצה לאכול עליו מוטלת עליו לאכול בסוכה - לכל הפחות ביום הראשון - כדי להראות בכך את העובדה כי הוא דר בסוכה, הרי שהשינה היא ענין שלילי; כלומר אין כלל מצוה לישון בסוכה, אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. | ||
וכך הוא לשון הרמב"ם (הלכות סוכה פרק ו הלכה ה): {{ציטוטון| כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה | וכך הוא לשון הרמב"ם (הלכות סוכה פרק ו הלכה ה): {{ציטוטון| כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים}}. כאשר הרמב"ם מונה את פרטי מצות הישיבה בסוכה הוא מונה רק את הפרטיים החיוביים שעל ידיהם האדם מקיים את המצוה ולא את הפרטים השלילים הבאים למנוע ישיבה מחוץ לסוכה. | ||
מכיון שכך, נמצא כי כאשר חסידים אנוסים ואינם יכולים לישון בסוכה - מהטעמים שנתבארו שהם מצטערים מלישון במקום בו שורה קדושה עליונה של מקיפין דבינה, אין הם מחסרים כלל מקיומה של מצות סוכה. שכן למרות שהמצטער מאכילה ושתיה בסוכה - עדיין אינו מקיים בכך את מצוה סוכה, אך מי שאוכל ושותה ודר בסוכה ומשום סיבה כל שהיא אינו יכול לישון בסוכה, נמצא כי הוא מקיים את מצות הסוכה כהלכתה. | מכיון שכך, נמצא כי כאשר חסידים אנוסים ואינם יכולים לישון בסוכה - מהטעמים שנתבארו שהם מצטערים מלישון במקום בו שורה קדושה עליונה של מקיפין דבינה, אין הם מחסרים כלל מקיומה של מצות סוכה. שכן למרות שהמצטער מאכילה ושתיה בסוכה - עדיין אינו מקיים בכך את מצוה סוכה, אך מי שאוכל ושותה ודר בסוכה ומשום סיבה כל שהיא אינו יכול לישון בסוכה, נמצא כי הוא מקיים את מצות הסוכה כהלכתה. | ||