קובנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו, מתוכם נערים בודדים הצליחו להיוותר בחיים, ואחד מהם הוא ר' [[לייב זיסמן]], חסיד חב"ד המתגורר בניו יורק. | רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו, מתוכם נערים בודדים הצליחו להיוותר בחיים, ואחד מהם הוא ר' [[לייב זיסמן]], חסיד חב"ד המתגורר בניו יורק. | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בליטא]] | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] |
גרסה מ־21:39, 21 בינואר 2009
בטבורה של העיר קובנה עמד בית המדרש של חסידי חב"ד. היה זה מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות, ובו גם חדר מיוחד ל'עובדים' שהתפללו באריכות.
חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש לרבותינו נשיאינו, והיו מהם שנסעו תדיר אל אדמו"ר הריי"צ כדי להסתופף בצילו.
בית כנסת חב"ד, היה גדול ומפואר. הוא התנשא לגובה רב, והיוה מרכז לכלל החסידים בעיר. בקובנה התגוררו כמאה משפחות חב"דיות לפני השואה, ובבית הכנסת התפללו מידי יום, חסידי חב"ד וקבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד.
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד המשפיע הנודע הרב יהושע אייזיק ברוך הי"ד. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרה"ח ר' סנדר [בלוי?]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.
העיר במלחמת העולם השניה
בחודשי הקיץ תש"א פלשו כוחות הצבא הגרמניים לליטא. אלו באו בשעריה של קובנא ביום כ"ט בסיון תש"א. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בעיירה סלבודקה, שבפרברי קובנה.
כוחות הרשע לא הצליחו להרתיע את חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה. אלה המשיכו למסור נפשם על קיום מצוות. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: "עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב פייביש זיסמן, שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם תניא. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות".
חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו.
מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מצד רוסיה.
ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' במר-חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'.
מלאכת ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, עד קיץ תש"ד. במהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. או אז הבעירו הנאצים את בתי הגטו על יושביהם האחרונים.
רק כאלפיים יהודים שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו, מתוכם נערים בודדים הצליחו להיוותר בחיים, ואחד מהם הוא ר' לייב זיסמן, חסיד חב"ד המתגורר בניו יורק.