משתמש:מנחם מענדל/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
== '''חרסון''' == | |||
==כתבה בCOL== | ==כתבה בCOL== | ||
[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]] | [[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57052 המקור]] | ||
שורה 17: | שורה 20: | ||
האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות. | האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות. | ||
==ר' הלל== | |||
בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו. | |||
בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי. | |||
==י' כסליו תשכ"ב== | |||
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם. | |||
[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם]. | |||
==אדמור האמצעי== | |||
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל. | |||
הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה. | |||
אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם. | |||
==סה"ש תרצ"א 242== | |||
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'. | |||
אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'. | |||
==ציטוטים== | ==ציטוטים== | ||
* (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי" | * (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי" | ||
* הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז | |||
* דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון |
גרסה מ־15:48, 4 באוגוסט 2015
חרסון
כתבה בCOL
[המקור]
בעיר חרסון שבאוקראינה חגגו היום (שני) את חנוכת בית הכנסת המשופץ של הקהילה היהודית בעיר בראשות שליח חב"ד ורב העיר הרב יוסף יצחק וולף.
מדובר בבניין בית כנסת חב"ד שנבנה בשנת 1895 עבר את כל תלאות הקומוניזים והפאשיזם, נסגר בשנות השלושים במאה הקודמת, והוחזר לקהילה היהודית בשנת 1990.
בשנת 2000 נעשו נסיונות לשפץ שיפוץ קוסמטי את הבניין, אך נסיונות אלו כשלו הזנחה של עשרות שנים, והבניין הגיע למצב של מבנה מסוכן לציבור.
הרב יוסף יצחק וולף בהתייעצות עם מומחים לבניה ושימור מבנים מקרן הסיוע של אור אבנר קיבל החלטה להרוס את חלקו הפנימי של הבניין ולשמר את הקירות החיצוניים בלבד.
בשנת 2002 החלו עבודות שימור ובניה מחדש של הבניין עם דגש לשמר מראה עתיק וקלאסי גם למראה החיצוני וגם למראה הפנימי. לצורך זאת הוזמן מר אברהם פריד יחד עם צוות מומחים בקנה מידה עולמי לייצור ארונות קודש. ואכן התוצאה נראית לעין.
האירוע שולב בהכנסת ספר תורה. בתום כתיבת האותיות האחרונות יצאה תהלוכה ובראשה ספר התורה ברחובות העיר. את האירוע כיבדו בהשתתפותם: השליח בדנייפרופטרובסק הרב שמואל קמינצקי, השליח ברוסיה הרב בער'ל לאזאר, השליח בניקולייב הרב שלום גוטליב, הרב ניר גושן משלוחי חב"ד בעיר חרסון, הרב שלמה וילהלם והרב נחשון רובין מז'יטומיר, הרב נחום ערנטרוי מז'פרוז'ה, הרב מאיר סטמבלר, הרב אלישע ברעם והרב אייל ברק מדנייפרופטרובסק, הרב חיים פרידמן מקרן 'אור אבנר'.
השליח ציין את תרומתו הגדולה של הנדיב ר' יקותיאל יהודה ראהר לפעילות בחרסון, שהגיעה בסיועו של סיו"ר המרכז לעניני חינוך הרב משה קוטלרסקי. "חרסון היהודית חייבת הכרת הטוב למשפחת ראהר על התמיכה לאורך כל השנים", אמר השליח. סייעו: התמימים לוי הלפרין, דובי קירשנבאום, יחיאל קפלושניק.
האירוע הופק על ידי חברת פליישמן הפקות.
ר' הלל
בשנת תקע"ח (1818) פקד עליו אדמו"ר האמצעי לנסוע ליישובים הקטנים "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות", ורב הלל קבל זאת על עצמו כייעוד המרכזי בחייו.
בשלב מסוים התמסדה פעילותו בתחום זה, וכך היה נוסע בחודשי הקיץ לקולוניות היהודיות באוקראינה באזור העיר חרסון. הקולוניות הללו הם עשרות יישובים יהודיים שהוקמו ביוזמת האדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, בהן התגוררו לפי ההערכות עשרות אלפי יהודים שהתעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. שם היה מדריך את התושבים היהודיים בעבודת ה', מלמדם תורה וחסידות, ומעוררם ליראת שמים. הוא גם היה עורך מגביות ואוסף כספים למען יהודים אלו, לסייעם בגשמיות וברוחניות, ובכל נפשו ומאודו עסק בתקנת העניים והמרודים כדי להיטיב מצבם החומרי.
י' כסליו תשכ"ב
בשיחת יו"ד כסלו תרס"ב2 דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין אהבת ישראל של אדמו"ר האמצעי, וסיפר בארוכה3, שבעת ההיא הי' המצב הכלכלי של בנ"י בכי רע, ואדמו"ר האמצעי השתדל אצל הממשלה שיתנו אדמות להתיישבות יהודים שיעסקו בעבודת האדמה, והם המושבות ("קאָלאָניעס") שבפלך חרסון, והשתדלותו פעלה עד כדי כך, שניתן להם רשות לרעות הבהמות בשדות הממשלה, ושלא יצטרכו לשלם מס, ואדמו"ר האמצעי בעצמו נסע לשם ושהה אתם עמם קיץ שלם.
[נתבארה גם ההוראה ממה שאדמו"ר האמצעי השתדל בעניני עבודת האדמה, ושייך לכאו"א הגם שאינו עובד בעבודת האדמה – בענין ד"תנא סידורא דפת נקט"4 בעבודת האדם].
אדמור האמצעי
וכמו אביו, הוא לא דאג רק לרוחניותם של עם ישראל, אלא גם לצרכיהם החומריים. הייתה זו תקופה של גזירות קשות על היהודים ברוסיה. נאסר עליהם להתיישב בעיירות מרכזיות ורק שטח מצומצם – שנקרא בשם תחום המושב – הוקצה עבורם. מכיוון שנאסר עליהם לעשות עסקים מחוץ לתחום זה, המצב הכלכלי הפך להיות בלתי נסבל.
הרבי יצא בקריאה שהיהודים ילמדו עבודת כפיים ממנה יוכלו להתפרנס בכבוד. הוא ביקש כי כל קהילה תקים מקומות לימוד, במיוחד עבור העניים שבקהילה, שם יוכלו הנערים ללמוד מלאכות כמו עבודות בשדה, ברפת וכדומה. הוא אף עודד נערים שלא התאימו ללימוד בישיבה להקצות חלק מיומם ללימוד מלאכה או לעבודה בשדה.
אך לא רק בדברים הסתפק הרבי. הוא אירגן בעצמו מושבות (קולוניות) יהודיות עבור איכרים יהודיים. הראשונה שבהם הייתה במחוז חרסון שם התיישבו חמישים משפחות, ומושבות נוספות נוסדו לאחר-מכן. הרבי נסע לבקר ולעודד את המתיישבים, וכן לגייס כספים עבורם.
סה"ש תרצ"א 242
מצב היהודים בזמן אדהא"מ הי' — בגשמיות — ברע. והוא הציע להממשלה שיתנו לו אדמה, ויושיב עלי' לא פחות משני אלפים קולוניסטים, וינתן לו — וזהו המושבות בפלך חרסון361. כל האדמה נכתבה ע"ש אדאהמ"צ. כן פטרום מתשלום מסים. נתנו סוסים להוליכם להמושבות, ורשות לרעות בהמתם בדרכם להמוש' בשדות הממשל'.
אדאהמ"צ פרסם מכ'362 בתועלת עבודת האדמה, תועלתה במעוט האַנטישמיות. ימצאו עי"ז חן בעיני הממשלה שאינה אוהבת את המסחר המרובה. גוף כתי"ק המכ' לא נמצא363, אבל בביכלאך של מהרשנ"ע — רמ"א או רמ"ב — נמצא העתק המכ'.
ציטוטים
- (מחבדפדיה) "המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי"
- הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז
- דייטשמאן, יצחק יהודה בר"ז אב"ד חרסון