המשך

המשך בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף, אשר כל מאמר קשור ובהמשך למאמר שלפניו.

מי שחידש את מושג ה'המשך' היה כ"ק אדמו"ר מהר"ש שאמר את המשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול.

ענין ההמשך

בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים.

ההמשכים בחסידות חב"ד הינם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.

אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב היתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.

סיום ההמשך

כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות בתרל"ח, נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי.

כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך תרס"ו קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו.

"המשכים" מפורסמים הם המשך רנ"ט המשך תרס"ו והמשך תער"ב של אדמו"ר הרש"ב.