לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 22: שורה 22:


== העבודה בפועל==
== העבודה בפועל==
לחיות גאולה פירושו שכל מציאות האדם חייה חיי גאולה שהשכל חדור בענייני גאולה ומשיח ומשם מתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם הם באופן המתאים לזמן הגאולה.
ולכן דיבר הרבי וביאר את זה שנמצאים על סף הגאולה והנה זה משיח בא וסיימו את כל ענייני העבודה, בכדי שמהתבוננות ותקיעת ה[[דעת]] בחוזק בזה, יחיה האדם חיי גאולה.
אמנם מכיוון שנמצאים מחוץ לגאולה עדיין (על אף שעל פי האמת הגאולה כבר כאן) העצה לזה הוא על ידי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. שעל יד שקיעתו בענייני גאולה, על יד לימוד עניינים אלו יחל לחיות חיי גאולה לפי שבכח התורה להחדיר גם באדם שנמצא בגלות פנימית ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחייה גאולה.{{הערה|ראה באריכות שיחת פרשת בלק תשנ"א}}
(לימוד '''התורה''' (בענייני גאולה ומשיח) אינו רק עצה להחדיר הגאולה בנפש האדם אלא יש לו שייכות מיוחדת לגאולה, מפני שהתורה שרשה בספירת ה[[תפארת]] ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים ([[חסד]] ו[[גבורה]] [[רצוא ושוב]]) ובזה שייכת היא לגאולה לפי:


בשייכות ללימוד '''התורה''' (בענייני גאולה ומשיח) לגאולה. ביאר הרבי שהתורה שרשה בספירת ה[[תפארת]] ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים ([[חסד]] ו[[גבורה]] [[רצוא ושוב]]) ובזה שייכת היא לגאולה לפי:
'''א.'''גם בגאולה יהיה חיבור לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית ב'''תוך''' הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא גילוי אלוקי נעלה ביותר.
'''א.'''גם בגאולה יהיה חיבור לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית ב'''תוך''' הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא גילוי אלוקי נעלה ביותר.
'''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כההשפעה הפנימית של הרב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}}
'''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כההשפעה הפנימית של הרב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}}
'''ג.'''"אין לך בן חורין אלא מיש עוסק בתלמוד תורה".{{הערה| אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א, הערה 97.}})


==ראה גם==
==ראה גם==

גרסה מ־20:18, 14 בדצמבר 2014

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

לחיות גאולה הוא קריאה של הרבי בשלהי שנת תשנ"א ובשנת תשנ"ב בו הוא מבאר את העבודה של דורנו לאחרי שנסתיימה עבודת הבירורים. ענינה להביא את אור הגאולה בעולם על ידי "קבלת פני משיח" והחדרת הרעיון ש"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ו"לפקוח את העינים" ולראות שהכל מוכן לסעודה ומשיח צדקנו כבר נמצא בעולם. פעולות אלו מגלים את המשיח בעולם בפועל ומביאים את הגאולה השלימה.

מהותה ועניינה

כפי שאמר והכריז הרבי כמה פעמים שבזמננו העולם כבר מוכן ומתוקן לגאולה וסיימו כל ענייני העבודה לצורך הכנת העולם לגאולה, הודיע הרבי שהעבודה הנדרשת בדורנו הוא להמשיך ולגלות את הגאולה עצמה בתוך העולם על ידי שהוא חי ומתנהג בדוגמת העבודה בזמן הגאולה - לחיות היום בגלות חיי גאולה. בעבודה זו הוא מגלה את הגאולה בעולם.

"לקבל פני משיח צדקנו"

בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה: שמשיח כבר התגלה! לפי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח אלא שאינו מתגלה לפי שהעולם אינו מוכן ומכיוון שהעולם כבר מוכן ממילא אין לו עיכוב והוא כבר התגלה (וכמו שכבר רואים בעולם מאורעות שהם פעולתיו של משיח[1]) ועל פי האמור שמשיח נמצא מצד עצמו בהתגלות אם כן העבודה היא לא לפעול את התגלותו[2] אלא העבודה היא לקבל את הגלוי על ידי עבודת האדם.[3] (כל זמן שהאדם לא יקבל בכוחות עצמו ובעבודתו לא יתגלה הגלוי בפועל.)

"כל ימי חייך להביא לימות המשיח"

ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ולא "לרבות" וכיו"ב, המשנה מדגישה (על פי הביאור הפנימי: שעל האדם בכל ימי חייו להביא את המשיח [4]) שהוא דבר שדרוש להביאו ולטרוח ולקבלו ולא לחכות שיתגלה ויגיע מעצמו אליו. שכל פעולותיו של האדם - "כל ימי חייך", צריכים להיות חדורים ומאירים בענין המשיח "להביא (בתוכם ועל ידם) לימות המשיח"[5]

ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפקוח את העינים ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה"[6]

מהות העבודה היא, שכל פעולתיו בחייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח, בענייני העולם הוא חדור בהכרה ש"אתה פעלתו" כבימות המשיח שאבן מקיר תזעק שבכל ענין יורגש מציאותו וחיותו האמייתיים. וכן באכילתו ובשתיתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שנשאר רעב ועדיין משתוקק לסעודת שור הבר והלווייתן ויין המשומר)[3]

וכן כל מעשיו הם למטרה אחת "להביא לימות המשיח" עבודת ה' שלו ועבודת השליחות בהפצת היהדות והמעינות עיקר עניינו ותשוקתו היא לקבל פני משיח צדקנו.[5]

עניינה בנפש האדם

העבודה בפועל

לחיות גאולה פירושו שכל מציאות האדם חייה חיי גאולה שהשכל חדור בענייני גאולה ומשיח ומשם מתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם הם באופן המתאים לזמן הגאולה.

ולכן דיבר הרבי וביאר את זה שנמצאים על סף הגאולה והנה זה משיח בא וסיימו את כל ענייני העבודה, בכדי שמהתבוננות ותקיעת הדעת בחוזק בזה, יחיה האדם חיי גאולה.

אמנם מכיוון שנמצאים מחוץ לגאולה עדיין (על אף שעל פי האמת הגאולה כבר כאן) העצה לזה הוא על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח. שעל יד שקיעתו בענייני גאולה, על יד לימוד עניינים אלו יחל לחיות חיי גאולה לפי שבכח התורה להחדיר גם באדם שנמצא בגלות פנימית ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחייה גאולה.[7]

(לימוד התורה (בענייני גאולה ומשיח) אינו רק עצה להחדיר הגאולה בנפש האדם אלא יש לו שייכות מיוחדת לגאולה, מפני שהתורה שרשה בספירת התפארת ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים (חסד וגבורה רצוא ושוב) ובזה שייכת היא לגאולה לפי:

א.גם בגאולה יהיה חיבור לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית בתוך הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא גילוי אלוקי נעלה ביותר.

ב. עניינו של מלך המשיח יהיה הן "רב" והן "מלך" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כההשפעה הפנימית של הרב.[8]

ג."אין לך בן חורין אלא מיש עוסק בתלמוד תורה".[9])

ראה גם

הערות שוליים

  1. ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב וראה בשורת הגאולה
  2. ראה שיחת פרשת וישלח תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 367 הערה 112
  3. 3.0 3.1 שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב
  4. כפשוטו הכוונה שמהפסוק "כל ימי חייך" לומדים אנו שיש צורך להזכיר את יציאת מצרים אף בימות המשיח
  5. 5.0 5.1 שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 298)
  6. שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב
  7. ראה באריכות שיחת פרשת בלק תשנ"א
  8. שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א
  9. אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א, הערה 97.