חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
שורשי קהילת חב"ד ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת הרבי מוהרש"ב ואפשר אף מעט קודם לכך. תחילה ידוע על בית כנסת חבד"י אחד שהיה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז קריניצי היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר קיימת באגרות קודש. מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא כך: "סוכת שלום" - על שם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ"  כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה. בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה וברובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים שבליובאויטש כרב בית הכנסת מונה הרב ר' משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: ר' פוליע כהן, ר' ישראל לייב ליפשיץ ועוד, מאוחר יותר : ר' אהרון אופן, ר' בליקוב. ועוד.
שורשי קהילת חב"ד ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת הרבי מוהרש"ב ואפשר אף מעט קודם לכך. תחילה ידוע על בית כנסת חבד"י אחד שהיה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז קריניצי היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר קיימת באגרות קודש. מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא כך: "סוכת שלום" - על שם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ"  כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה. בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה וברובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים שבליובאויטש כרב בית הכנסת מונה הרב ר' משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: ר' פוליע כהן, ר' ישראל לייב ליפשיץ ועוד, מאוחר יותר : ר' אהרון אופן, ר' בליקוב. ועוד.
הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך אהבת ישראל. שמחת תורה מתואר מהימים ההם שהחסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב שמחה יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו.
הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך אהבת ישראל. שמחת תורה מתואר מהימים ההם שהחסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב שמחה יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו.